-
מה הרכבה של אוכלוסיית החולים במחלקות הפנימיות?
-
בכמה ניתן להפחית העומס על המחלקות הפנימיות באמצעות שיפור הטיפול בחולים בקהילה?
-
האם מגמות האשפוז בארץ דומות למגמות במדינות מפותחות אחרות?
בשאלות אלה ובאחרות עוסקים שלושת המחקרים הכלולים בדוח זה, והמתחקים אחר הכוחות הפועלים מאחורי מגמות האשפוז, בשנים 1965-1995. אף כי הנתונים מתייחסים, לכל המאוחר עד לשנת 1995, נראה לנו כי בחינתם חשובה, הן משום שהיא עשויה לסייע לנו להבין את התקופה ואת השינויים שהתרחשו במהלכה והן משום שאנו מקווים שעם פרסום נתונים נוספים מהלמ"ס וממשרד הבריאות, נוכל לעדכן את הנתונים, תוך בחינת ההיפותזות שהוצעו במחקר זה. המחקר הראשון מתאר את התפלגותן של אבחנות נבחרות בין המאושפזים במחלקות הפנימיות הכלליות; המחקר השני משווה בין מגמות המשתנים הרלוונטיים בישראל לבין המגמות ב-21 מדינות מפותחות אחרות, והמחקר השלישי בוחן את המגמות בשימוש בשירותי האשפוז בישראל, לפי גיל ולפי אבחנות נבחרות שכיחות.
בין היתר עלה מהממצאים כי:
-
wהסתמן ריבוי בלתי סביר של מקרים שבהם קודדה האבחנה הראשונה "תלונות וממצאים לא מוגדרים". דבר זה פוגם בדיוק הסטטיסטיקה האבחונית של האשפוז בישראל.
-
wאף שהסיבות לרוב האשפוזים במחלקות הפנימיות בשנת 1995 היו מחלות לב וריאות, כמעט כל האבחנות היו מיוצגות, ולכן מחלקות אלה מציעות לתלמידי רפואה סביבה לימודית בעלת ערך.
-
wבשנים 1976-1995 עלה שיעור השחרורים לאלף נפש. מגמה זו נצפתה גם במדינות מפותחות אחרות, אולם לא בכולן. בארץ נרשמה העלייה החדה ביותר בשיעורי השחרורים בקרב בני 75 ומעלה. עם זאת היא לא הייתה אחידה לגבי כלל האבחנות, והגורם לשונות במגמות האשפוז של קשישים עם אבחנות שונות איננו ברור. ממצא זה פותח גישה חדשה להבנת הגורמים לשיעורי האשפוז: במקום לשאול מדוע שיעור האשפוז של חולים קשישים עולה, יש לבחון את הסיבות לעלייה בשיעורי האשפוז עבור סוג אחד של מחלות אולם לא עבור סוג אחר.
המחקר נערך במסגרת התוכנית לחקר מדיניות הבריאות המשותפת לממשלת ישראל ולג'וינט-מכון ברוקדייל ומומן בסיוע המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות ובסיוע קרן מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון.