אתגרי אשפוז במחלקות לגריאטריה פעילה: בחינת חוסר יעילות וכשלי שוק

רקע

במחלקות שבמוסדות לגריאטריה פעילה בישראל (גריאטריה שיקומית, סיעוד מורכב, גריאטריה תת-חריפה והנשמה ממושכת) יש מחסור במיטות הגורם הן לפגיעה באיכות הטיפול הניתן בהן הן לעומס במחלקות הפנימיות בבתי החולים הכלליים. על רקע זה, ולנוכח הצפי להזדקנות האוכלוסייה ולהגברת העומס על המוסדות לגריאטריה פעילה, פנו מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי והאגף לגריאטריה במשרד הבריאות אל מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לערוך מחקר שיבחן את הכשלים והחסמים שאיתם מתמודדים החולים והגופים השונים העוסקים בתחום הגריאטריה הפעילה.

מטרות

1. לתאר את מבנה השוק בגריאטריה פעילה ואת השינויים שחלו במשך השנים, ולאפיין את מערכת היחסים בין שחקנים שונים בשוק
2. לזהות את הסיבות לסגירת מחלקות ולצמצום הפעילות בגריאטריה פעילה ולאפיין את כשל השוק
3. לסייע בגיבוש דרכים אפשריות לשיפור איכות ויעילות הפעילות

שיטה

במחקר שולבו שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות, והוא התבסס על שלושה מקורות מידע: (1) נתונים מנהליים שהתקבלו מאגף מערכות מידע במשרד הבריאות על אודות פעילות המחלקות השונות במוסדות לגריאטריה פעילה בעשור האחרון; (2) ראיונות עומק עם מנהלי מוסדות גריאטריים, עם בכירים בקופות החולים, עם אנשי מקצוע בבתי חולים כלליים ועם אנשי מפתח במשרד הבריאות; (3) סקר בקרב מנהלי מוסדות גריאטריים.

ממצאים

הנתונים המנהליים מצביעים על עלייה מתונה של 1.6% במספר המיטות לאלף נפש בני 75+ במחלקות השונות לגריאטריה פעילה במהלך 2011–2020. עם זאת, העלייה אינה אחידה בכל סוגי המחלקות ובכל המחוזות. כמו כן נמצא כי רמת התחרות בתחום הגריאטריה הפעילה נמוכה: מחד גיסא ברוב המחוזות יש מיעוט ספקי שירות (אוליגופול), ומאידך גיסא 'שירותי בריאות כללית' היא צרכן השירותים העיקרי (מונופסון).

אחת הבעיות המרכזיות שעלו במחקר היא קיומו של תעריף מקסימום, הנקבע על ידי משרדי הבריאות והאוצר, אשר ממנו נגזרות ההנחות הניתנות לקופות החולים. מן הסקר שנערך בקרב מנהלי מוסדות עלה כי ההנחות הניתנות לקופות החולים הופכות את הפעילות בכל המחלקות ובכל המוסדות ללא רווחית. ההנחות הגבוהות הן תוצאה של קיום מונופסון של קופות החולים בשוק הגריאטריה הפעילה וחוסר יכולת בחירה במוסד אשפוז על ידי החולים. כדי להתמודד עם ההפסדים המוסדות פועלים בשלושה מישורים: נקיטת פעולות עסקיות לצמצום ההפסדים; נקיטת פעולות קיזוז הפסדים באמצעות רווחיות של מחלקות ושירותים אחרים; צמצום הוצאות על ידי חיסכון תפעולי. כמו כן בבחינת תעריפי האשפוז, כפי שנקבעו על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, נמצאו הבדלים של עשרות אחוזים בין מחלקות לגריאטריה פעילה במוסדות, למחלקות זהות ומחלקות דומות שאינן גריאטריות בבתי חולים כלליים.

במחקר עלו כשלים נוספים המשפיעים על מצב הגריאטריה הפעילה בארץ:

1. אפשרויות הבחירה של החולים במוסד מצומצמות מאוד
2. ישנם תמריצים כלכליים הפוגעים באיכות הטיפול ומנוגדים לאינטרס של החולים. למשל, למוסדות אין אינטרס כלכלי לגמול חולים מהנשמה ולקבל חולים מורכבים; לבתי החולים אין תמריצים למנוע פצעי לחץ; לקופות החולים אין תמריץ כלכלי למנוע הידרדרות פיזית, תפקודית, קוגנטיבית ונפשית של חולים כי מימון החולים נעשה על ידי משרד הבריאות במוסדות ועל ידי המוסד לביטוח לאומי בקהילה
3. מצוקת כוח אדם במקצועות הרפואה בגריאטריה גורמת לקושי בגיוס כוח אדם, בייחוד כוח אדם איכותי
4. רגולציה נוקשה גורמת להוצאות כלכליות שהמוסדות אינם מסוגלים לעמוד בהן. יחד עם זאת, מוסדות שאינם עומדים בהנחיות רגולטוריות לא נסגרים עקב מחסור חריף במיטות

המלצות עיקריות

ממצאי המחקר מצביעים על צורך בפעולה רב-ממדית לשינוי תמונת המצב בתחום הגריאטריה הפעילה:

1. שינוי במערכת תעריפי האשפוז וההנחות הניתנות לקופות החולים. מומלץ לבחון את תעריפי יום אשפוז במוסדות, בפרט לעומת מחלקות דומות; לקבוע תעריפי מינימום; לפקח על ההנחות הניתנות לקופות החולים; ולשפות את קופות החולים על צמצום ההנחות
2. תמיכה כלכלית במוסדות גריאטריים. מומלץ להרחיב את מבחני התמיכה למוסדות גריאטריים, לרבות סיוע בתקצוב של תשתיות ופיתוח, ולגבש מערכת תמריצים שתעודד מתן שירות איכותי יותר
3. עידוד התחרות בין ספקי שירות. מומלץ לעודד תחרות אזורית בין ספקי שירות בעיקר בירושלים, בצפון ובדרום ולהרחיב את הסדרי הבחירה לחולים
4. בחינת דרישות רגולטוריות. מומלץ להתאים את הדרישות הרגולטוריות ליעדי הטיפול, לרבות דרישות בנוגע להרכב ההכרחי של כוח אדם
5. עידוד מדדי איכות. מומלץ לפתח מדדי איכות למוסדות גריאטריים המבוססים על חוות דעת של חולים

הצעה לציטוט בעברית:
רזניצקי, ש., אוסטרובסקי-ברמן, א. ודר, א. (2023). אתגרי אשפוז במחלקות לגריאטריה פעילה:בחינת חוסר יעילות וכשלי שוק. דמ-23-970. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.