השלכות מדיניות "עם הפנים לקהילה": שינויים במערך השירותים בקהילה וקליטת הילדים ובני הנוער החוזרים מסידורים חוץ-ביתיים, 2011-2005

בספטמבר 2004 החל השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ביישום מדיניות "עם הפנים לקהילה" כדי להפחית את היקף הסיכון בקרב ילדים ובני נוער. המדיניות מושתתת על שני כיוונים עיקריים: האחד – למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות ניתנה אפשרות להשתמש במשאבים שנועדו בעבר למימון סידורים חוץ-ביתיים בלבד, כדי לפתח שירותים בקהילה (המרת מכסות); והשני – משך השהייה בסידורים חוץ-ביתיים הוגבל לארבע שנים. זאת, כדי לספק מגוון שירותים בקהילה למספר גדול יותר של ילדים בסיכון ובצד זה לתת מענה מספק לילדים החוזרים לקהילה. בדוח זה אנו מביאים ניתוח של נתונים שנצברו בשנים 2005–2011 במערכת המעקב השוטף אחר יישום המדיניות, שפותחה בסיוע מכון ברוקדייל.

הממצאים מצביעים על הצלחות של המדיניות:

  • כ-160 עד כ-200 רשויות מקומיות (מתוך 253) בחרו בכל שנה להמיר מכסות ולהפנות את התקציבים לפיתוח שירותים בקהילה. בשנת 2010, לדוגמה, המרת כ-1,000 מכסות חוץ-ביתיות אפשרה תוספת של כ-50 מיליון ₪, ששימשו למתן שירותים בקהילה לכ-26,000 ילדים ובני נוער ולהורים רבים.
  • רוב הילדים ובני הנוער שחזרו מסידורים חוץ-ביתיים נשארו בקהילה ונקלטו במסגרות לימודים, ורבים מהם קיבלו שירותים בקהילה.
  • בסך הכול חלה בשנים 2000–2010 ירידה של כ-7.5% במספר הילדים ובני הנוער הנמצאים בסידורים חוץ- ביתיים. הירידה התרחשה ברובה במסגרות המטפלות בילדים עם צרכים פחות מורכבים.

עם זאת, הממצאים מצביעים על קשיים ואתגרים ביישום המדיניות:

  • הפער בין היקף הסיוע הניתן להיקף הצרכים עדיין נשאר גדול – הן בקרב כלל הילדים ובני הנוער בסיכון בקהילה והן בקרב החוזרים מסידורים חוץ-ביתיים.
  • חלק מהחוזרים (בעיקר בני הנוער) ומהוריהם לא היו מעוניינים לקבל שירותים בקהילה, דבר המצריך חשיבה ובירור בעניין מידת התאמתם של  השירותים לצורכיהם ולהעדפותיהם.
  • המעקב חשף את התופעה של ילדים (בעיקר בני נוער) שחזרו לקהילה בצורה לא מתוכננת, שלא על-פי החלטת המחלקות. אחוזים גבוהים יותר מהם (לעומת החוזרים בצורה מתוכננת) לא נקלטו במסגרות חינוכיות, לא קיבלו שירותים מתאימים ואף יצאו מחדש לסידורים חוץ-ביתיים. תופעה זו מחדדת את הצורך במעקב אחר כל הילדים ובני הנוער הנמצאים במסגרות חוץ-ביתיות כדי לאפשר חזרה מתוכננת והכנה שלהם, של המשפחה ושל הקהילה.
  • הגדלת שיעור הילדים ובני הנוער עם צרכים מורכבים הנמצאים בסידורים חוץ-ביתיים מצריכה לחשוב מחדש על תפקידם של הסידורים החוץ-ביתיים ולהתאימם לצורכי הילדים הללו.

הממצאים ממערכת המעקב היוו את הבסיס להרחבת מדיניות "עם הפנים לקהילה", לפיתוח התכנית הבין-משרדית  360°- התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון ולהכרה בצורך ליישם את הרפורמה בוועדות תכנון, טיפול והערכה במחלקות לשירותים חברתיים. המחקר מומן בסיוע משרד הרווחה והשירותים החברתיים.