הכלה של תלמידים עם מוגבלות בבתי הספר היסודיים

רקע

בשנת 2018 התקבל בישראל תיקון לחוק החינוך המיוחד (חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' 11), התשע"ח-2018; להלן: תיקון מס' 11). התיקון ביטא שינוי בתפיסות על הכלה של תלמידים עם מוגבלות בחינוך הרגיל. בתיקון הוגדר החינוך המיוחד בתור שירות ("שירותי חינוך מיוחדים") שאפשר לספקו גם במסגרות חינוך רגיל ולא בתור מקום או מסגרת שניתן בהם שירות (גן או בית ספר לחינוך מיוחד או כיתת חינוך מיוחד בתוך בית ספר בחינוך הרגיל). לנוכח הזמן שחלף מאז תיקון מס' 11 והטמעת תהליכי הכלה והשתלבות של תלמידים עם מוגבלות במערכת החינוך, פנו אגף א' חינוך יסודי ואגף א' חינוך על-יסודי במשרד החינוך אל מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לבחון את אופן יישום תהליכי ההכלה וההשתלבות של תלמידים עם מוגבלות בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. הדוח הנוכחי מתמקד בבתי הספר היסודיים, שכן שיעור ההיענות בחטיבות הביניים לא אִפשר הפקת ממצאים תקפים. בחינת היישום בדוח התייחסה לצורכי הצוותים, לאתגרים שלהם ולמענים הזמינים בעבורם לקידום הכלה והשתלבות.

מטרת המחקר

מטרת המחקר הייתה ללמוד על יישום ההכלה, על האתגרים ועל הצרכים של העוסקים בקידום ההכלה בפועל ועל עמדותיהם בנושא ההכלה. זאת כדי לספק לקובעי המדיניות מידע שיסייע להם בגיבוש תוכנית רחבה לחיזוק ההכלה וההשתלבות של תלמידים עם מוגבלות בבתי ספר יסודיים בחינוך הרגיל.

שיטת המחקר

במחקר נעשה שימוש בכלי מחקר כמותיים ובכלי מחקר איכותניים:

• עשרה ראיונות עומק חצי-מובנים עם בעלי תפקידים בבתי ספר וברשויות מקומיות שנערכו בחודשים ינואר-יוני 2023 וכן קבוצת מיקוד בהשתתפות שבע מורות שילוב שנערכה בשיחת וידאו (זום) בחודש יולי 2023. ראיונות העומק וקבוצת המיקוד היו שלב מקדים למחקר ונועדו לשמש בסיס לגיבוש השאלונים המובנים של הסקר ולא בסיס לניתוח איכותני עצמאי.
• שאלוני סקר מקוונים למילוי עצמי נשלחו לחמישה בעלי תפקידים: מנהלי בתי ספר, רכזי הכללה והשתלבות, מחנכים, מורות שילוב ויועצות חינוכיות. שיעורי ההיענות בחטיבות הביניים היו נמוכים במיוחד, ולכן הוחלט לא לכלול את הממצאים שלהם בדוח זה ולהתייחס רק לבתי הספר היסודיים. שיעורי היענות נמוכים גם בקרב משיבים מבתי הספר היסודיים הגבילו את היכולת להסיק מסקנות מייצגות על כלל מערכת החינוך, אך בוצעו צעדים מתודולוגיים להפחתת ההטיות ולחיזוק מהימנות הממצאים. אף על פי שהנתונים אינם מייצגים במלואם את כלל האוכלוסייה, הם מספקים תמונה מהימנה ותובנות חשובות על דפוסים ועל צרכים, כפי שעלו בקרב מאות בעלי תפקידים שהשתתפו במחקר.

ממצאים עיקריים

• מאפייני צוות החינוך: 28% מן המשיבים חסרי ניסיון בעבודה עם ילדים עם מוגבלות, ו-22% ממורות השילוב דיווחו כי אין להן השכלה פורמלית בחינוך מיוחד.
• המענים לתלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים: לא לכל בתי הספר יש אמצעים לספק את מלוא המענים שנקבעו לתלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים. 59% מן המנהלים דיווחו שהיעדר היכולת לספק את מלוא המענים לתלמידים מפריע במידה רבה.
• צרכים ביישום ההכלה: שני הצרכים המרכזיים ליישום מיטבי של ההכלה שציינו כל בעלי התפקידים הם: (א) הכשרות, פיתוח ידע ומתן כלים מעשיים ליישום בכיתות; (ב) תוספת שעות ייעודיות לנושא ההכלה ולפעילויות לימודיות, חברתיות ורגשיות.
• תמיכה מקצועית בצוותי החינוך: 42% מכל המשיבים השתתפו בתוכנית לפיתוח מקצועי בנושא ההכלה בשנת הלימודים שקדמה לסקר. 9% מן המחנכים, 7% מרכזי ההכלה ו-7% ממורות השילוב דיווחו כי לא קיבלו כלל הדרכה בנושא הכלה והשתלבות של תלמידים עם מוגבלות.
• צורכי פיתוח מקצועי של צוותי החינוך בבתי הספר בתחום ההכלה הם: התמודדות עם בעיות משמעת והתנהגות בבית הספר ובכיתה (78%); מיומנויות הנחיה והדרכה לצוות (66%); סוגי מוגבלות ומאפייני תפקוד (62%).
• עמדות של בעלי התפקידים: משיבים דיווחו על עמדות ערכיות התומכות בהכלה, אך הביעו חשש מן האפשרות ליישום ההכלה והצביעו על אתגרים הקשורים ליישום; מוגבלות שכלית-התפתחותית והפרעות נפשיות הם שני סוגי המוגבלות שקשה ביותר להכילם בבתי ספר לדעת המשיבים (רק 26% ו-29%, בהתאמה, חשבו שאפשר להכילם במידה רבה); סוגי המוגבלות שאפשר להכילם במידה רבה הם הפרעות קשב וריכוז בלי פעלתנות יתר (ADD; 80%) ולקויות למידה (75%).
• האתגרים המרכזיים בקשר בין צוות בית הספר להורי התלמידים: האינטנסיביות (תדירות ודורשנות) והזמן הדרוש למתן מענה להורים לתלמידים עם מוגבלות לעומת מענה להורים לתלמידים בלי מוגבלות (76%), ליווי ההורים בתהליך הפנמת הקושי של התלמיד (76%) ועבודה עם ההורים כאשר יש אי-הסכמה על סוג המסגרת (חינוך רגיל או מיוחד) שמתאימה לילדם (73%).

כיווני פעולה מומלצים

1. לבחון דרכים לוודא שבתי הספר היסודיים יוכלו לספק את מלוא המענים שנקבעו לתלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים.
2. להכליל את הסייעות האישיות בצוות החינוך של בית הספר ולהקצות זמן ומשאבים להכשרתן, לפיתוחן המקצועי ולניהולן השוטף.
3. להקצות שעות ייעודיות לנושא ההכלה בבתי הספר – שעות במערכת לכלל בעלי התפקידים למטלות הנדרשות ליישום ההכלה ושעות לפיתוח מקצועי לפי הצרכים שציינו כל בעלי התפקידים.
4. להגדיר ולהסדיר את תחומי האחריות של שלושה תפקידים מרכזיים – מורות שילוב, רכזי הכלה ויועצות.
5. להגדיל משאבים לפיתוח מקצועי של צוות החינוך במסגרות החינוך הרגילות ולליווי המחנכים בעבודתם כדי לשפר ולהתאים את ניהול הכיתה, את שיטות הלימוד ואת התכנים.
6. לשאוף לצמצום מספר התלמידים בכיתות לחינוך רגיל שמשולבים בהן תלמידים עם מוגבלות ותלמידים מאתגרים, גם אם אינם מאובחנים. לחלופין אפשר לבחון הוספה של איש צוות ואף מחנך לכיתה בכיתות שיש בהן כמה תלמידים עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים.
7. לטייב את התקשורת עם ההורים דרך הקצאת שעות לקשר עם הורי התלמידים בכיתה בכלל ועם הורים לתלמידים עם מוגבלות בפרט; הכשרה ייעודית לצוותי חינוך שבה הם יקבלו כלים להתנהלות ולתקשורת מיטבית עם הורי התלמידים עם המוגבלות גם בנושאים מאתגרים, כגון השלמה עם האבחנה של ילדם; הנגשת מידע רלוונטי לצורך קבלת החלטה מושכלת על מסגרת החינוך המתאימה לילדם.

הצעה לציטוט:
ניג'ם איכתילאת, פ' וקורן, י' (2026). הכלה של תלמידים עם מוגבלות בבתי הספר היסודיים. דמ-26-072. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

.