שילוב בדואים בהשכלה גבוהה – הערכת הפיילוט "שער לאקדמיה" במכללה האקדמית ספיר

רקע

דוח זה מסכם ממצאי מחקר הערכה על הפיילוט “שער לאקדמיה” במכללה האקדמית ספיר – יישום ניסיוני של תוכנית לשילוב צעירים בדואים בהשכלה הגבוהה. מספר הסטודנטים הבדואים לתואר ראשון עלה בשנים 2016-2010 מ-942 ל-2,034. אולם, על אף התמיכה הנרחבת שקידמה את השתלבותם בהשכלה הגבוהה של כלל הסטודנטים הערבים, עדיין יש באקדמיה תת-ייצוג של האוכלוסייה הבדואית בנגב. הקשיים הרבים שאיתם מתמודדים הבדואים באקדמיה הובילו בשנים האחרונות לתהליך מעמיק של בחינה ותכנון, הן במכללה האקדמית ספיר והן ברמה הלאומית. מתוך כך יזמה המכללה את התוכנית שער לאקדמיה, על סמך ניסיון עבר ומתוך מחויבות לאוכלוסייה הבדואית בנגב. המועצה להשכלה גבוהה ובה הוועדה לתכנון ותקצוב אישרה הפעלה ניסיונית של התוכנית (פיילוט), בליווי מחקר הערכה, ותקצבה את הפיילוט. המחזור הראשון החל ללמוד בשנת 2015/16 (תשע”ו). מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל ערך את המחקר בשנים 2018-2017.

מטרת המחקר

המחקר נועד לסייע לוועדה לתכנון ותקצוב בהחלטה אם להמשיך בהפעלת הפיילוט ולאמצו כתוכנית לאורך זמן ובמוסדות נוספים. לשם כך התמקד המחקר בבחינת תהליך היישום מנקודת מבטם של הסטודנטים המשתתפים ושל בעלי תפקידים בפיילוט ובמכללה ובבחינת התרומות לסטודנטים על בסיס תפיסותיהם והישגיהם בלימודים.

שיטה

נבנה מערך מחקר המתבסס על מתודולוגיה משולבת – כמותית ואיכותנית (mixed methodology) מקורו של המידע האיכותני בראיונות וקבוצות מיקוד עם סטודנטים, אנשי מטה בפיילוט ובמכללה ואנשי מטה במוסדות אקדמיים נוספים בנגב. המידע הכמותי כולל מידע משלושה סקרי סטודנטים ומידע מנהלי מהמכללה האקדמית ספיר על הסטודנטים הבדואים משתתפי הפיילוט בהשוואה לבדואים שהתקבלו ישירות ללימודים (שלא דרך הפיילוט) וליהודים הלומדים במכללה.

ממצאים

• מאפייני הקבלה של הסטודנטים הבדואים בפיילוט נמוכים משל הבדואים שהתקבלו ישירות ומשל היהודים במכללה.
• שיעור המתמידים בלימודים בסוף שנה א’ ללימודי התואר מקרב המתחילים את הפיילוט (כלומר, שיעורם של מי שסיימו שנתיים לימודים: שנת שער לאקדמיה ושנה א’ ללימודי התואר) נמוך בהשוואה הן לבדואים שהתקבלו ישירות והן ליהודים.
• נראה כי הסיוע שניתן בפיילוט עוזר לסטודנטים: מצבם הלימודי בסוף שנה א’ טוב ממצבם הלימודי של הבדואים שהתקבלו ישירות; עם זה מצבם טוב פחות ממצבם של הסטודנטים היהודים.
• הסטודנטים שהתמידו בלימודים (לא הפסיקו ללמוד) הם קבוצת הסטודנטים החזקה מקרב הסטודנטים שהחלו את הפיילוט.
• בכל השנים מספר הסטודנטים שלמדו במסגרת הפיילוט היה נמוך מן היעד שהציבה המכללה.

סיכום

במחקר ביקשנו להבין איך לטייב את השילוב של צעירים בדואים באקדמיה, ולכן השאלה המרכזית שעליה ביקשנו לענות הייתה אילו מסוגי הסיוע ומדרכי העבודה בתוכנית שער לאקדמיה הם המשמעותיים ביותר כדי לקדם שילוב מוצלח של צעירים בדואים בהשכלה גבוהה? מצאנו כי התשובה היא שאין סוג סיוע אחד או דרך עבודה אחת משמעותיים, אלא שהמכלול שהתוכנית מציעה, הן מבחינת גיוון סוגי הסיוע והן מבחינת היקף הסיוע, הוא שמקדם שילוב מוצלח.

מספר הסטודנטים שהשתתפו בפיילוט נמוך מהציפיות, והישגיהם בלימודים מתונים יחסית. בכך יש כדי להעיד שנדרש המשך תהליך של למידה ופיתוח כדי להצליח במשימה של שילוב צעירים בדואים באקדמיה. המחקר העלה כמה תובנות אשר לאופן הרצוי של יישום התוכנית:

1. כדי לטייב את שילוב הבדואים באקדמיה, עבור רובם יש צורך בשנת הכנה הכוללת צבירת נקודות זכות אקדמיות.
2. יש יתרון ללימודים בכיתות קטנות ונפרדות בשנת שער לאקדמיה, כהכנה ללימודים בשנה א’ לתואר הראשון עם כלל הסטודנטים במכללה.
3. חשוב ללוות את הסטודנטים ולתת להם ייעוץ אישי לאורך כל שנות התואר.
4. יש עדיפות ללימודים באותו קמפוס במשך כל תקופת הלימודים.
5. יש חשיבות לניטור שוטף של מצב הסטודנטים ולמתן תגבור לימודי מותאם אישית.
6. נדרש המשך שיפור השליטה בשפות עברית ואנגלית.
7. חשוב לתת סיוע כלכלי לכל הסטודנטים הבדואים.
8. יש לעודד את הסטודנטים הבדואים ללמוד מגוון רחב יותר של תחומי לימוד.
9. יש יתרון למבחני קבלה שיהיו הן משותפים לעוד מוסדות והן אחידים בין השנים.
10. נדרשת מחויבות המוסד לשילוב באקדמיה של צעירים מן האוכלוסייה הבדואית בנגב.
11. מוצע להעסיק במכללה עובדים מן האוכלוסייה הבדואית בנגב, אשר יהוו מודל לחיקוי ויגבירו את תחושת השייכות של הסטודנטים הבדואים.
12. חשוב לוודא שניתן סיוע לכל הסטודנטים מן האוכלוסייה הערבית הכללית במסגרת תוכנית הרחבת נגישות ההשכלה הגבוהה לערבים, דרוזים וצ’רקסים בישראל, ללא קשר לתוכנית שער לאקדמיה.
13. נדרש שיפור התחבורה הציבורית למוסדות האקדמיים.