משפחות אומנת קרובים ומשפחות אומנה שאינה אומנת קרובים באוכלוסייה הערבית והיהודית

רקע

במארס 2016 נחקק חוק האומנה לילדים (חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016) במטרה לעגן את זכויותיהם ולהסדיר את חובות המדינה בהבטחת טובתם ושלומם. לפי סעיף 38 בחוק, יש להעדיף "אומנת קרובים" על פני אומנה שאינה אומנת קרובים. אף על פי שגוף הידע על אומנת קרובים הולך ומתרחב, יש מעט ידע אמפירי בנוגע לאומנת קרובים בישראל.

אגף בכיר משפחות, ילדים ונוער בקהילה ואגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה במשרד הרווחה והביטחון החברתי פנו לצוות המחקר במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ולפרופ' שלהבת עטר-שוורץ מן האוניברסיטה העברית בבקשה להשלים פער מחקרי זה ולבחון את מאפייניהן של משפחות אומנת קרובים לעומת אלו של משפחות אומנה שאינה אומנת קרובים, הן באוכלוסייה היהודית הן באוכלוסייה הערבית.

מטרה

להשוות בין שני סוגי האומנה (אומנת קרובים; אומנה שאינה אומנת קרובים) ובין שתי קבוצות האוכלוסייה (יהודים; ערבים) בנוגע לנושאים האלה: מאפייני התפקוד והצרכים של משפחות אומנה ושל ילדים בני 13-6 שלהם הן נותנות מענה; השירותים הניתנים למשפחה האומנה ומידת שביעות הרצון של האימהות האומנות (להלן: אומנות) מהם; ומאפייני המשפחות המולידות וטיב הקשר שלהן עם הילדים ועם המשפחה האומנת. השוואה זו נועדה לספק לקובעי המדיניות מידע שיסייע להם בתהליכי פיתוח המדיניות, בהקצאת משאבים, ובפיתוח דרכי העבודה לחיזוק סידורי האומנה בשתי קבוצות האוכלוסייה ובשני סוגי האומנה כדי שיניבו תוצאות מיטביות עבור הילדים והמשפחות.

שיטה

המחקר נערך בשיטה כמותית. מערך המחקר היה סקר רוחב, והנתונים בו נאספו בנקודת זמן אחת, בין יולי 2021 ליולי 2022. נערכו ראיונות טלפוניים מובנים עם 257 אומנות: 163 מהן אומנות באומנת קרובים ו-94 – באומנה שאינה אומנת קרובים; 189 יהודיות ו-68 ערביות. הריאיון התבסס על שאלון מובנה שנוסח על ידי צוות המחקר, ובו נשאלו האומנות על מגוון נושאים, בעיקר באמצעות מדדים תקפים ומהימנים מכלי מחקר קיימים. נוסף על כך נשלח שאלון מקוון למנחות אומנה למילוי על הילדים שעלו במדגם ושהאומנות התראיינו על אודותיהם. מן המנחות התקבלו בסך הכול 57 שאלונים מלאים מתוך 257 (22% היענות).

ממצאים

• משפחות באומנת קרובים לעומת משפחות באומנה שאינה אומנת קרובים ומשפחות ערביות לעומת יהודיות הן במעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר. כך למשל, שיעור המשפחות באומנת קרובים שהכנסתן החודשית נמוכה מ-8,500 ₪ (48.8%) גבוה משיעורן בקרב משפחות אומנה שאינה אומנת קרובים (20.4); ושיעור המשפחות הערביות שלהן הכנסה חודשית נמוכה יותר מ-8,500 ₪ בחודש (74.1%) גבוה בהרבה משיעורן באוכלוסייה היהודית (24.3%).
• יותר ילדים ערבים מילדים יהודים (43.3% לעומת 26.6%, בהתאמה) ויותר ילדים באומנת קרובים מילדים באומנה שאינה אומנת קרובים (43.8% לעומת 8.6%, בהתאמה) הגיעו לאומנה ללא התערבות ראשונית של המחלקה לשירותים חברתיים. יותר אומנות יהודיות מאומנות ערביות ויותר אומנות באומנה שאינה אומנת קרובים מאומנות באומנת קרובים דיווחו כי לילד יש מגבלות: קשיי קשב ו/או ריכוז מאובחנים, עיכוב התפתחותי ועיכוב בשפה. למשל, 15% מן האומנות היהודיות דיווחו על עיכוב בשפה לעומת 3.0%, בהתאמה; ו-18.5% מן האומנות באומנה שאינה אומנת קרובים דיווחו על עיכוב בשפה לעומת 8.0%, בהתאמה.
• יותר אומנות ערביות מאומנות יהודיות ויותר אומנות באומנת קרובים מאומנות באומנה שאינה אומנת קרובים דיווחו על בריאות טובה פחות ועל רמת דחק גבוהה יותר. למשל, בעוד 14.8% מן האומנות הערביות דיווחו כי בריאותן "לא טובה", דיווחו על כך רק 3.7% מן האומנות היהודיות.
• יותר אומנות יהודיות מאומנות ערביות ויותר אומנות באומנה שאינה אומנת קרובים מאומנות באומנת קרובים דיווחו על תמיכה חברתית גבוהה מגורמים בלתי פורמליים. כך למשל, 91.5% מן האומנות היהודיות דיווחו על פנייה לבן הזוג במידה רבה לעומת 60.9% מן האומנות הערביות שדיווחו על כך.
• לפחות משפחות אומנה ערביות ממשפחות אומנה יהודיות יש קשר עם מנחת אומנה (81.0% לעומת 95.2%, בהתאמה), פחות אומנות ערביות מאומנות יהודיות נעזרות בה ואצל פחות משפחות אומנה ערביות מנחת האומנה נפגשה לבד עם הילד, זאת לעומת משפחות אומנה יהודיות (48.1% לעומת 53.4%, בהתאמה). אצל פחות משפחות באומנת קרובים ממשפחות אומנה שאינה אומנת קרובים מנחות האומנה שוחחו עם האב האומן (30.3% לעומת 50.0%, בהתאמה) ונפגשו לבד עם הילד באומנה (49.3% לעומת 56.5%, בהתאמה).

כיווני פעולה עיקריים

• רצוי להגביר את התמיכה והסיוע הניתנים לכל משפחות האומנה הערביות ולכל המשפחות באומנת קרובים, שכן מעמדן החברתי-כלכלי של משפחות אלו נמוך יותר ומצב בריאותן של האומנות טוב פחות ורמת הדחק שלהן גבוהה יותר.
• רצוי להפנות משאבים רבים יותר לסיוע לימודי עבור ילדים ערבים באומנה ועבור ילדים באומנת קרובים, בעיקר מאחר שהצלחה בלימודים עשויה לנבא הצלחה בבגרות וניעות חברתית.
• רצוי להעניק יותר ליווי ותמיכה לילדים ולהורים אומנים באומנה שאינה אומנת קרובים בכל הנוגע למפגשים של הילדים עם הוריהם המולידים.
• חשוב לדאוג לכך שכל משפחות האומנה הערביות יקבלו ליווי קבוע ושוטף של מנחת אומנה.
• רצוי לפעול לחיזוק הקשר של מנחות האומנה עם כל משפחות האומנה הערביות ועם כל המשפחות באומנת קרובים, וכן לאפשר למנחות האומנה לשוחח ולהיפגש עם הילד לבד במשפחות אלו.