רקע
שילוב בני העדה האתיופית בשוק העבודה הוא אחד האתגרים החברתיים-כלכליים המרכזיים של המשק הישראלי. שיעורי העוני בקהילה זו גבוהים, והם נגזרים בין היתר משיעור גבוה מבני העדה שמועסקים בשכר נמוך ובמשרות ללא אופק תעסוקתי. כמענה לכך פיתחו במשותף משרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן: משרד העבודה והרווחה) וג'וינט ישראל-תבת את תוכנית 'למרחק' – הכוונה תעסוקתית לבני העדה האתיופית. מטרת התוכנית לסייע לבני העדה להשתלב בעבודות ההולמות את השכלתם ואת כישוריהם. התוכנית החלה פעילותה בשנת 2014 ומאז שנת 2019 היא מצויה בשלבי ההטמעה במשרד העבודה והרווחה. מכון מאיירס-ג׳וינט-ברוקדייל ליווה את התוכנית במחקר הערכה ובחינת השפעה בשנים 2020-2015. הדוח הנוכחי מסכם את ממצאי מחקר ההערכה המעצבת והמסכמת בשנים אלה.
מטרות המחקר
מטרות המחקר הן לבחון את האופן שבו מודל הפעולה של התוכנית יושם; את תוצאות התוכנית לנוכח היעדים שנקבעו לה; ואת ההשפעה של התוכנית על שכר המשתתפים.
שיטת המחקר
בדיקות היישום ותוצאות התוכנית התבססו על ניתוח נתונים ממערכת המידע המִנהלי של התוכנית; על ראיונות עומק עם אנשי מטה ושטח, מעסיקים ומשתתפים בתוכנית; ועל סקר טלפוני עם משתתפים. בדיקת השפעת התוכנית על שכר המשתתפים התבססה על נתונים מנהליים שבחדר המחקר של המוסד לביטוח לאומי.
ממצאים
במהלך תקופת המחקר התוכנית התמודדה עם התאמת מענים ייחודיים למשתתפיה כך שהליווי יהלום את צורכיהם, פיתחה רכיב מרכזי של קשרי מעסיקים כדי להתמודד עם החסמים התעסוקתיים שעימם מתמודדים בני העדה האתיופית והתאימה את ההכשרה של רכזי הקידום התעסוקתי לסביבה שבה היא פעלה.
28% מן המשתתפים השתתפו בסדנה או בהכשרה במסגרת שיתופי פעולה עם מעסיקים. מרביתם השתלבו בקורסים קצרי טווח למקצועות שפוטנציאל ההשתכרות בהם נמוך, ומיעוטם, בעיקר גברים, השתלבו בהכשרות טכנולוגיות למקצועות שפוטנציאל השתכרות בהם גבוה.
בחינת תוצאות התוכנית הראתה כי התוכנית עמדה ביעד-העל של קידום, ולפיו 75% מן המשתתפים התקדמו באחד מארבעת ממדי הקידום לפחות בתוך שנה וחצי ממועד הצטרפותם לתוכנית – שיפור כלכלי, שיפור בתנאי העבודה, שיפור מקצועי ושיפור בהיבט הסובייקטיבי.
ממצאי אמידת ההשפעה של התוכנית הראו כי השפעת התוכנית על שכרם של המשתתפים כשנה עד שנה וחצי מעת הצטרפותם לתוכנית היא תוספת של 644 ש"ח בממוצע לחודש (המבטאת תוספת של 10%, 0.01>p). עם זאת, ההשפעה של התוכנית היא בעיקר על גברים (עלייה של 908 ש"ח בממוצע בשכר החודשי, כשנה עד שנה וחצי מעת הצטרפותם לתוכנית, המבטאת תוספת של 12.5%, 0.05>p) ולא נמצאה השפעה של התוכנית על שכר הנשים.