תהליך למידה – בסיס לפיתוח תוכנית לחיזוק ההכלה בגני ילדים בחינוך הרגיל: דוח מסכם

רקע

בשנת 2020 פנו אגף חינוך קדם יסודי במשרד החינוך וג'וינט-אשלים למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לעשות תהליך למידה שיבדוק את האופן שבו מבוצעת הכלת ילדים בגני הילדים ואת טיבה של ההכלה. לתהליך הלמידה היו שותפים ארבעה אגפים של משרד החינוך: אגף חינוך קדם יסודי (השותף המוביל); אגף בכיר ליישום חוק החינוך המיוחד, הכלה והשתלבות; אגף א' לחינוך מיוחד; ואגף בכיר – שירות פסיכולוגי ייעוצי (שפ"י).

מטרה

מטרת-העל של תהליך הלמידה הייתה לספק לקובעי המדיניות מידע שיסייע להם לגבש תוכנית רחבה לחיזוק ההכלה וההשתלבות של כלל הילדים בגן הילדים ולקדם את התפתחותם לקראת כניסתם למערכת החינוך היסודית.

שיטה

תהליך הלמידה נעשה ב-12 רשויות. את הרשויות בחר צוות הפיתוח בג'וינט-אשלים ובמשרד החינוך. בהתבסס על קריטריונים שנקבעו מראש נבחרו רשויות שמאפייניהן שונים אלה מאלה (מבחינת גודל וקבוצות אוכלוסייה) ושיש להן היסטוריה של שיתוף פעולה עם משרד החינוך או עם ג'וינט-אשלים.

אוכלוסיית המחקר

אוכלוסיית המשתתפים בתהליך הלמידה כללה: 146 מנהלות גנים וסייעות בגני טרום-חובה וחובה של משרד החינוך וכן את 1,240 הוריהם של הילדים שלומדים בגנים אלו.

כלי המחקר

במחקר שולבו שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות:

• שאלון אינטרנטי למילוי עצמי על ידי מנהלות גני טרום-חובה וחובה: קישור אל השאלון נשלח ל- 213 מנהלות גנים. 146 מהן מילאו את השאלון (69% היענות). הקישורים נשלחו בין פברואר 2021 ליולי 2021.
• שאלון אינטרנטי למילוי עצמי להורים של כלל ילדי הגנים: כל אחת ממנהלות הגנים שלחה קישור לשאלון אל ההורים של ילדי הגן שלה. בסך הכול ענו על השאלון 1,240 הורים.
• קבוצות מיקוד עם מנהלות הגנים, הסייעות וההורים: שלוש קבוצות בשפה העברית – אחת למנהלות הגנים, אחת לסייעות ואחת להורים; ושלוש קבוצות בשפה הערבית – אחת למנהלות הגנים, אחת לסייעות ואחת להורים. מפגשי הקבוצות היו מקוונים ונערכו בין דצמבר 2020 לינואר 2021. בכל אחת מן הקבוצות השתתפו 16-10 משתתפים

ממצאים עיקריים

מתהליך הלמידה עולה כי בקרב מנהלות הגנים יש הבדל בין עמדותיהן בנוגע להכלה ובין עמדותיהן בנוגע ליישומה בפועל. מנהלות הגנים דיווחו על עמדות התומכות בהכלה, אך הביעו חששות וציינו שיש אתגרים ביישומה: העדר ניסיון ממשי בהכלה, העדר הכשרה בנושא ומחסור במשאבים – גם בחינוך היהודי וגם בחינוך הערבי. כמו כן, הן העידו שלצורך ההכלה הן התנהלו בתהליך של ניסוי וטעייה. הסיבות העיקריות לכך הן ש-59% מהן לא זכו לפיתוח מקצועי שעסק בהכלה, ולמרביתן (86%) לא היה ניסיון של ממש בעבודה עם ילדים עם מוגבלות, ובמיוחד בחינוך היהודי (93%). מנהלות הגנים הצביעו על צורך בכלים להתמודדות עם הפרעות התנהגות בגן, על מיומנויות הכלה נדרשות, על חשיבותה של תקשורת בין-אישית ועל צורך בידע בסיסי על סוגי המוגבלויות. נוסף על כך, 75% ממנהלות הגנים אמרו שהסייעות, שהן חלק מרכזי מצוותי הגנים, צריכות תמיכה בנושא של עבודה עם ילדים עם מוגבלות וזקוקות לפיתוח מקצועי רלוונטי לעבודתן, מאחר ש-48% מהן לא זכו לו.

האתגרים בעבודתה של מנהלת גן הם בעיקר המספר הגדול של הילדים בגן, תשומת הלב הייחודית הנדרשת למאפיינים ולצרכים של כל אחד מן הילדים והמחסור במשאבים. נוסף על אלה יש גם אתגרים בקשר עם ההורים בגן, הנוגעים בעיקר לליווי ההורים בתהליך קבלת הקושי של ילדם ולגיוסם לשיתוף פעולה בתהליך אבחון הקשיים. הייעוץ והליווי המקצועי של הפסיכולוגית והיועצת החינוכית חשובים, משום שהם מהווים כתובת מרכזית למנהלת הגן כאשר עולים קשיים בעבודתה.

ככלל, ההורים הביעו שביעות רצון מהקשר עם צוות הגן. עם זאת, חלקם דיווחו שלמנהלות הגנים ולסייעות אין די כלים להתמודד עם הקשיים והמוגבלויות של הילדים. עמדות ההורים, בחלקן צידדו בהכלה, ואחרות שיקפו חשש וספקות בנוגע לתרומת ההכלה לילדם עם המוגבלות או לכלל הילדים עם מוגבלות.

המלצות עיקריות

ההמלצות העיקריות לקובעי המדיניות להצלחת ההכלה עוסקות בארבעה מעגלים:

• מנהלות הגנים: מומלץ להמשיך לחזק את העמדה התומכת בהכלה בקרב מנהלות הגנים ולהתמודד עם הקשיים והאתגרים של מנהלות הגנים שמשפיעים על יישום ההכלה, וזאת באמצעות: עיבוי של הפיתוח המקצועי שלהן בנושא ההכלה; איסוף, הנגשה והטמעה של כלי ההכלה והצגתם למנהלות הגנים ולצוותים; ומתן כלי ניהול למנהלות לחיזוק הגנים כיחידות מִנהל עצמאיות.
• סייעות: מומלץ לספק פיתוח מקצועי מתאים לסייעות; לערוך מפגשי למידה משותפת – מנהלת גן וסייעת; ולחזק את שיתופי הפעולה של מנהלות הגנים והסייעות עם אנשי צוות נוספים המעורבים ביישום ההכלה בגנים (אנשי מקצוע במסגרת הסל האישי/מוסדי, גננות שילוב וסייעות משלבות).
• הורים: מומלץ לספק למנהלות הגנים כלים לעבודה עם ההורים בתהליך התמודדותם עם קבלת קשיי הילדים; להגביר את מעורבות ההורים בקביעת תוכניות אישיות לילדיהם, בניהול מעקב אחר התקדמותם ובתכנון המשך ההתערבות המערכתית בעבורם; לחזק את הקשר בין ההורים למנהלות הגנים ולהבנותו כחלק משגרת העבודה; ולקדם רצף מיטבי בין המרחבים הביתיים למסגרות החינוך. כמו כן, מומלץ לחזק את עמדות ההורים התומכות ביישום ההכלה בגני הילדים, הן הורים לילדים עם מוגבלות הן הורים לילדים ללא מוגבלות, ולסייע להם להתגבר על האתגרים ולהרחיב את הידע בנושא ההכלה.
• מערכת החינוך והרשויות המקומיות: מומלץ להוסיף ולחזק את מקומן של היועצת, הפסיכולוגית והמדריכה הפדגוגית במתן תמיכה למנהלות הגנים; לחזק את מערך התמיכה המקצועי – היישובי והארצי – למנהלות הגנים; לאזן בין הגנים את מספר הילדים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד ולהתאים את ניוד המשאבים בין הגנים, כמו כן, מומלץ להתאים ולהנגיש את סביבות החינוך של הגנים ולתחזק אותן.