חקיקה מקדמת שקיפות במערכת היחסים בין רופאים לחברות תרופות

מערכת היחסים בין רופאים לחברות תרופות מעסיקה את קובעי המדיניות בישראל ובעולם. קשר זה טומן בחובו סוגיות אתיות, במיוחד בכל הקשור להשפעה הפוטנציאלית של החברות על הרופאים. הניסיונות להתמודד עם קושי זה כוללים, בין היתר, חקיקה ופעילות של הסדרה עצמית. בשנת 2010 חוקק בישראל סעיף 40א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, המחייב דיווח הדדי של קבלת תרומות מחברות מסחריות לגופים בתחום הבריאות.

במחקר זה נבחנו תפיסותיהם של קובעי המדיניות בישראל בנוגע למערכת היחסים בין רופאים לחברות תרופות ובנוגע למקומה של החקיקה בקשר זה ולהשפעתה עליו. המחקר מבוסס על 42 ראיונות עומק עם בכירים במשרד הבריאות, קופות החולים, חברות תרופות, ארגוני רופאים, ארגוני חולים ועיתונאים. נוסף לכך נותחו שלושה מאגרי מידע ובהם נתונים על תרומות וכספים המועברים מחברות תרופות לגופים שונים במערכת הבריאות: מאגר המידע של משרד הבריאות המסתמך על הדיווח שמחייבת החקיקה; מאגר המידע של "פארמה-ישראל" ומאגר המידע של ההסתדרות הרפואית בישראל. כל המאגרים זמינים לעיון הציבור.

בין היתר נבחנו התפיסות והעמדות של המרואיינים בנושאים האלה:

  • האם בשנים האחרונות חל שינוי במערכות היחסים בין רופאים לחברות התרופות?
  • מהם הגורמים שהשפיעו על המגמות האלה ועד כמה הייתה השפעה לחקיקה?
  • מהן הבעיות העיקריות שאתם מזהים כיום במערכת היחסים וההסדרה הקיימת?
  • האם יש לכם הצעות לחיזוק ההסדרה של מערכת היחסים בין הרופאים לחברות התרופות?

ממצאי המחקר נועדו לסייע לראשי מערכת הבריאות בארץ להבין את מקומה של החקיקה במארג היחסים בין רופאים לחברות תרופות, להצביע על הגורמים המשפיעים יותר על מערכת היחסים הזו ולהציע דרכי פעולה להתמודדות עם הסוגיות העולות ממנה.

למחקר יש חשיבות רבה גם בזירה הבין-לאומית, שכן גם במדינות אחרות נאבקים עם החסרונות של מערכת היחסים הזו ופועלים בדרכים שונות של חקיקה ושל הסדרה עצמית כדי להתמודד עם סוגיות העולות ממנה.

ממצאי המחקר הוצגו בכנסים ארציים ובפורומים שונים במטרה להביא לדיון בממצאים ובהשלכותיהם על המאמצים להסדיר את הקשר בין רופאים לחברות תרופות.

המחקר מומן בסיוע המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.