תכנית ניסיונית למתן גמלאות כספיות במסגרת חוק ביטוח סיעוד

המוסד לביטוח לאומי מפעיל החל ממרץ 2008 תוכנית ניסיונית שבמסגרתה ניתנת לזכאים לגמלת סיעוד האפשרות לבחור בגמלה כספית במקום שירותי סיעוד המסופקים דרך חברות סיעוד. לפי תנאי הניסוי יכולים לבחור בגמלה כספית מי שמתגוררים בערים ובאזורים בהם מתקיים הניסוי, הזכאים לאחת משתי הרמות הגבוהות של גמלת הסיעוד, והמקבלים שירותי סיעוד בפועל בידי מטפל שאינו קרוב משפחה במרבית שעות היממה שישה ימים בשבוע. סכום הגמלה המשולמת לזקן הזכאי בכסף הינה בשיעור של 80% מסכום הגמלה בשירותים.

בתכנית הניסיונית משתתפים תשעה סניפים של המוסד לביטוח לאומי: אשקלון, בני ברק, נהרייה ורמת גן (שהניסוי חל בהם ממרץ 2008); אשדוד, טבריה וירושלים (שהניסוי חל בהם ממאי 2010); חולון ונתניה (שהניסוי חל בהם ממאי 2011). במסגרת הניסוי נערך מחקר מלווה שנועד לבחון את ההשלכות האפשריות של הזכות לבחור בגמלת סיעוד בכסף.

מינהל המחקר של המוסד לביטוח לאומי ערך מחקר שליווה את הניסוי בשלב הראשון, ואת המחקר הנוכחי ערך מכון ברוקדייל. המחקר התבצע במהלך 2012 ובחן את השלכות הניסוי מנקודת המבט של הזקן ומשפחתו. המחקר מבוסס על מספר מקורות מידע- ניתוח נתונים מנהליים של המוסד לביטוח לאומי, ראיונות טלפונים עם בני משפחה של זכאים וביקורי בית בקרב זכאים באזורי הניסוי ובאזורי ביקורת, וראיונות עומק עם אנשי מקצוע ואנשי מפתח. יש לציין כי ממצאי המחקר הנוכחי מחזקים את ממצאי המחקר הקודם שנעשה על-ידי מינהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי.

להלן עיקר הממצאים של המחקר:

• היקף הבחירה – מהמחקר עולה שהיקף הבחירה בגמלה הכספית באזורי הניסוי היה מצומצם. ביולי 2012, 4.5% מכלל הזכאים לגמלה ברמה של 150% ו- 168% קיבלו גמלה כספית. בקרב הזקנים עם היתר לעובד זר (שיכולים למעשה לבחור בגמלה הכספית), 9.8% קיבלו גמלה כספית. אחוז זה גבוה יחסית ברמת גן (16.4%), אשקלון (18.7%), ואשדוד (11.8%), ונמוך יחסית בנהרייה (5.9%), בטבריה (6.4%), בחולון (5.2%) בנתניה (3.8%) (שני הסניפים האחרונים הצטרפו לניסוי רק במאי 2011).

• שיקולים לבחירה בגמלה בכסף, תפיסת התרומה ושביעות רצון – מבין הזכאים שמקבלים גמלה כספית, שני השיקולים העיקריים לבחור בגמלה בכסף היו חסכון כספי ורצון לניהול עצמי של הטיפול. ואכן, כאשר נשאלו על השינויים שחלו בעקבות המעבר (בקרב אלו שהייתה להם מטפלת דרך חברת סיעוד לפני המעבר לגמלה בכסף), אחוז ניכר (77%) אמרו שזה חוסך להם כסף, כמחצית דיווחו שהם מרגישים יותר שליטה בטיפול שהזקן מקבל, 14% דיווחו שההתעסקות סביב העסקת המטפלת מכבידה עליהם פחות, ואותו אחוז דיווחו שזה מכביד עליהם יותר. 22% דיווחו שבעקבות המעבר לגמלה כספית הם העלו את השכר של המטפלת ורק בודדים אמרו שהם הורידו את השכר. ניכרת שביעות רצון גבוהה מאד מההסדר של גמלה כספית. קרוב ל-98% דיווחו שהם מרוצים מאד או מרוצים מההסדר ו-97% ממליצים ליישם את התכנית באופן קבוע. זקנים בודדים ציינו כי חסרה להם העזרה של חברת הסיעוד במציאת מחליף למטפלת כאשר יש צורך. כחמישית ציינו שהם מעוניינים לקבל יותר מידע כדי לשמור על זכויותיה של המטפלת.

• טיב הטיפול בזקנים המקבלים גמלה בכסף ובזקנים המקבלים גמלת שירותים – מהמחקר עולה שהזקנים מקבלים סיוע מהמטפלת במגוון רחב של תחומים וניכרת שביעות רצון גבוהה מעבודתה ומהיחס של המטפלת אליהם. שביעות רצון גבוהה נמצאה גם בקרב זקנים המקבלים גמלה בכסף וגם בקרב זקנים המקבלים גמלת שירותים. במרבית התחומים שנבדקו לא נמצא הבדל ביניהם. באף אחד מהתחומים לא נמצא שהזקנים המקבלים גמלת שירותים ומשמשים כבקבוצת הביקורת לזקנים שמקבלים גמלה בכסף, דיווחו שהם מקבלים טיפול טוב יותר, או שתנאי ההעסקה של המטפלת טובים יותר. במספר תחומים אף נמצא שהטיפול בזקנים המקבלים גמלה בכסף טוב יותר, אולם ההבדל בין הקבוצות אינו גדול למרות שהוא מובהק סטטיסטי. ישנה התאמה במסקנות שעולות מראיון של בני משפחה, ומביקורים בבתי הזקנים בהם נערכה תצפית וראיון עם זקנים.

• שיקולים וגורמים לאי בחירה בגמלה בכסף – מקרב הזכאים שקיבלו גמלה בשירותים באזורי הניסוי והעסיקו מטפל סיעודי רוב שעות היממה, 44% לא ידעו שהם יכולים לבחור בגמלה הכספית. אלה שאכן יכלו לשקול לקבל גמלה כספית (כלומר, יכלו לבחור וידעו על התכנית) מהווים 26% מהזכאים המקבלים גמלה בשירותים באזור הניסוי. מהם, רובם היו מרוצים מחברת הסיעוד (79%), ו-45% אמרו שהם לא חשבו על זה הרבה. השיקולים העיקריים שהשפיעו עליהם הם: לא חשבו שהם יכולים לחסוך כסף, לא מעוניינים להתמודד לבד ללא חברת הסיעוד עם העסקת המטפלת, וחשש למצוא מטפלת מחליפה בשעת הצורך. כמו כן יש לציין שאחוז לא מבוטל (כשליש) חשבו כי תהליך המעבר הוא מסובך ושהמכתב מביטוח לאומי היה לא ברור. חלקם גם חששו שהגמלה הכספית יכולה לפגוע בשירותים אחרים שהזקן מקבל במסגרת החוק.

• מאפייני המקבלים גמלה בכסף – הזקנים שבחרו בגמלה כספית מוגבלים יותר מאלה המקבלים גמלה בשירותים. במקביל בני המשפחה שמשמשים כתומכים העיקריים הם בעלי רמת השכלה גבוהה יותר, ובמצב כלכלי טוב יותר.

• הממצאים אינם תומכים בחששות שהובעו על-ידי חלק מאנשי המקצוע ואנשי מפתח במערכת הסיעוד שרואיינו במסגרת המחקר לגבי הפגיעה האפשרית בטיפול שמקבלים זקנים המקבלים גמלה בכסף, או בתנאי ההעסקה של המטפלת.