תוכניות מרכזיות של רווחה מונעת ופרקטיקות מיטביות להפעלתן: סקירה בין-לאומית

רקע

בשנים האחרונות מדינות רבות בעולם שמות דגש בפיתוח שירותי רווחה מונעת. מגמה זו משקפת מעבר מתפיסה של מתן שירותי רווחה טיפוליים לאוכלוסיות המצויות כבר במצבי סיכון וסכנה לתפיסה החותרת למניעה, להפחתה או לעיכוב בעיות ברווחה. לפי תפיסה זו, על מקבלי החלטות ונותני שירות ליזום תוכניות רווחה מונעת כדי לקדם את רווחתם ואיכות חייהם של מקבלי השירות, לצמצם בעיות קיימות ברווחה ולמנוע היווצרות של בעיות חדשות ולחזק אוכלוסיות שנמצאות בסיכון מוגבר.

משרד הרווחה והביטחון החברתי החל תהליך של עיצוב מדיניות בתחום הרווחה המונעת. במסגרת זו פנה המשרד למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לערוך סקירה בין-לאומית בנושא.

מטרות

מטרות הסקירה הן: (1) לבחון אילו תוכניות מבוססות ראיות בתחום הרווחה המונעת פועלות כיום במדינות שונות בעולם עבור אוכלוסיות יעד שאותן הגדיר משרד הרווחה: משפחות צעירות; אנשים עם מוגבלות; אזרחים ותיקים; ובני נוער וצעירים במצבי סיכון, לרבות חניכי פנימיות; (2) לזהות את הפרקטיקות המיטביות להפעלת שירותי רווחה מונעת; (3) לבדוק כיצד אפשר למדוד ולהעריך את המועילות של השירותים והתוכניות הללו.

שיטה

הסקירה התבססה על שלושה מקורות מידע: (1) מאמרים אקדמיים מן הספרות המקצועית הבין-לאומית; (2) חקיקה במדינות שונות; (3) מידע ממקורות גלויים – אתרי אינטרנט ומדריכים של גופים שונים הבוחנים את המועילות של תוכניות רווחת מונעת.

ממצאים

את ממצאי הסקירה אפשר לחלק לשלושה היבטים: (1) היבט תאורטי; (2) היבט של מדיניות; (3) היבט מעשי. בהיבט התאורטי, מעצם הגדרתה רווחה מונעת מבטאת שתי מטרות עיקריות: האחת שמה דגש בקידום השלומות של הפרט ושל המשפחה תוך מניעה, הפחתה או עיכוב של בעיות רווחה ובתוך כך חותרת להשפיע על מעגלים חברתיים רחבים של קבוצות אוכלוסייה וקהילות כדי למנוע הדרה ואי-שוויון; האחרת מתייחסת לצמצום הביקוש לשירותי רווחה, להפחתת העומס המוטל על השירותים הקיימים ולטיוב השירות. מן ההיבט של המדיניות עולה כי תחום הרווחה המונעת מעוגן בחוקי רווחה במדינות שונות. החוקים מייחדים רכיבים ייעודיים לתחום הרווחה המונעת ומדגישים את חשיבות הפעלתן של תוכניות מבוססות ראיות. בהיבט המעשי, יש עקרונות פעולה ייחודיים לתוכניות של רווחה מונעת, הן בתכנון, כגון זיהוי ומיפוי של גורמי סיכון שעלולים ליצור בעיות בשלומות של הפרט, הן ביישום התוכניות, כגון שימת דגש במדידה והערכה לצורך הפעלת תוכניות מבוססות ראיות.