מגוון רחב של אמצעי מדיניות אמורים למנוע אי ביטחון תזונתי, המוגדר כחוסר יכולת לרכוש באופן סדיר מספיק מזון בדרכים המקובלות. אחת האסטרטגיות הבולטות למניעתו היא פעילות ישירה של הספקת מזון. ואכן במדינת ישראל התרחבה בשנים האחרונות הפעילות של סיוע במזון, בפרט על ידי גורמים וולונטריים. עם זאת לא רבות ידוע על פעילות זו ביישובים הערביים, בעיקר מכיוון שחלק גדול ממנה מתבצע במסגרות לא רשמיות. כל זאת, למרות העובדה בתי האב הערביים מועדים יותר מכלל בתי האב היהודיים למצב של אי-ביטחון תזונתי.
לאור העדר מידע חיוני זה, ביקש הפורום לשיפור הביטחון התזונתי וקידום אוכלוסיות עניות ממאיירס-ג'וינט מכון ברוקדייל וממכון מסאר – מכון למחקר, תכנון וייעוץ חברתי – לבצע מחקר מקיף על ארגונים ערביים לסיוע במזון בישראל.
המחקר מתבסס על ראיונות פנים אל פנים עם נציגי הארגונים המסייעים במזון למשפחות ערביות נזקקות. בין היתר נדונו בדוח סוגיות אלו:
-
כמה ארגונים ערביים מספקים סיוע במזון ומהו היקף פעילותם?
-
אילו סוגי מזון מחולקים, כיצד נעשית החלוקה והאם התשתית הנחוצה לחלוקה טובה קיימת במידה הרצויה?
-
מהו היקף כוח האדם בארגונים אלה והאם הוא עונה על הצרכים?
-
באיזו מידה בנק מזון לאומי וארגונים אחרים לסיוע במזון יכולים לסייע להם?
-
מהם ההבדלים בין ארגוני הסיוע במזון באוכלוסייה הערבית לארגוני הסיוע במזון באוכלוסייה היהודית?
ממצאי הדוח יכולים לשמש בסיס לגורמים הציבוריים, הוולונטריים ואחרים המעוניינים לחזק את הארגונים המספקים מזון באוכלוסייה הערבית. ממצאים ראשוניים מדוח זה שימשו כבר ליצירת קשר בין ארגוני סיוע ארציים וארגונים ערבים, על מנת ליצור שיתוף פעולה ולהגדיל את יכולותיהם בתחום הסיוע במזון.
המחקר נעשה במימון הפורום לשיפור הביטחון התזונתי וקידום אוכלוסיות עניות; קרן אברהם וסוניה רוכלין וקרן משפחת קלרמן.
אזכור הפרסום בספרות האקדמית
Philip, D., Hod-Ovadia, S., & Troen, A. M. (2017). A technical and policy case study of large-scale rescue and redistribution of perishable foods by the “Leket Israel” food bank. Food and nutrition bulletin, 38(2), 226-239.
אבו-עסבה, ח., קראקרה-אבראהים, א. רוזן, ב,. ושץ, א. (2009).מיפוי ארגונים ערביים לסיוע במזון בישראל, לאחר מלחמת לבנון השנייה. דמ-09-543. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.