מיפוי תוכניות שיקום תעסוקתי לאנשים עם אוטיזם לקראת השתלבות בשוק העבודה הפתוח

רקע

אוטיזם הוא הפרעה נוירו-התפתחותית המשפיעה על מגוון תחומי חיים ומתבטאת בעיקר בקשיי תקשורת חברתית עם הסביבה ובצמצום וחזרתיות של דפוסי התנהגות ותחומי עניין. נתונים מישראל וממדינות העולם מראים כי בעשורים האחרונים ניכרת עלייה במספר האנשים עם אוטיזם. נוכח הגידול במספר האנשים בישראל שאובחן כי הם עם אוטיזם, המוסד לביטוח לאומי מבקש להיערך ולהציע שיקום תעסוקתי מתאים: מצד אחד רבים מן האנשים עם אוטיזם רוצים ויכולים להשתלב בשוק העבודה, אך מן הצד האחר יש אתגרים רבים בהשתלבות כזו. פרט למוסד לביטוח לאומי, גם משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד החינוך מפעילים תוכניות שמטרתן להכין אנשים עם מוגבלות בכלל ועם אוטיזם בפרט לעבודה בשוק העבודה הפתוח.

מטרת המחקר

בשל ריבוי התוכניות בתחום ולנוכח הצורך בידע מגובש על אודות רכיבי הלימוד והתעסוקה שלהן ביקש המוסד לביטוח לאומי ממכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל למפות את התוכניות הפועלות היום בישראל וכן להציג סוגיות מרכזיות העולות בנוגע להפעלת התוכניות וסוגיות הנוגעות למדיניות בישראל בתחום קידום ההשתלבות בתעסוקה של אנשים עם אוטיזם.

שיטת המחקר

  • איתור מידע על תוכניות שיקום תעסוקתי המיועדות לאנשים עם מוגבלות בכלל או לאנשים עם אוטיזם, מתוך אתרי אינטרנט ופרסומים של משרדי ממשלה, של צה"ל, של ארגוני מגזר שלישי ושל גופים פרטיים המפעילים תוכניות לאוכלוסיות אלו;
  • שליחת שאלון פתוח למילוי עצמי אל איש קשר בכל תוכנית שאותרה, בבקשה לספק פרטים אחדים על אודות התוכנית, כגון שנת התחלה, מקום הפעלה, מטרות, משך, מאפייני המשתתפים וגורמים מממנים ומפקחים;
  • ביצוע ראיונות עומק חצי מובנים במטרה ללמוד על תוכניות השיקום התעסוקתי במימון המוסד לביטוח לאומי. בסך הכול בוצעו 29 ראיונות: עם קובעי מדיניות בתחום של קידום תעסוקת אנשים עם אוטיזם (5); עם מנהלות תוכניות שיקום תעסוקתי שהמוסד לביטוח לאומי שותף במימונן (7); עם בוגרים של תוכניות אלו (9); עם הורים של בוגרי תוכניות אלו (3); עם מעסיקים של בוגרים מתוכניות אלו (5).

ממצאים עיקריים

איתור התוכניות העלה שיש  28 תוכניות שעניינן קידום ההשתלבות של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, חלקן ייעודיות לאנשים עם אוטיזם וחלקן לאנשים עם מוגבלות בכלל. התוכניות מוינו לחמישה סוגים: (1) הכנה לעולם העבודה; (2) הכשרה מקצועית; (3) רכישת ידע/תואר; (4) 'מכינה לחיים' (כולל גם נושאים של תעסוקה); (5) שירות צבאי או לאומי-אזרחי.

עשר מהתוכניות מוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי, והמשתתפים בהן זכאים לקבל החזר כספי על ההשתתפות – חלקי או מלא (לפי התוכנית). המוסד לביטוח לאומי משתתף בעלות שכר הלימוד בתוכניות אלו ובהוצאות למיניהן (נסיעות, שכר דירה ועוד) בהתאם לזכאות. שבע מבין עשר התוכניות הן תוכניות לשיקום תעסוקתי ייעודיות לאנשים עם אוטיזם. שש מהן מוגדרות 'תוכניות טרום-שיקום', והן מאפשרות מגוון התנסויות שמטרתן לסייע בבירור נטיות, יכולות והעדפות בטרם יבחרו המשתתפים במסלול לימודים, הכשרה או תעסוקה. התוכנית השביעית מוכרת כתוכנית שיקום (הכשרה מקצועית לעבודה בתחום בדיקות תוכנה). שלוש התוכניות האחרות הן תוכניות מעטפת במוסדות להשכלה גבוהה שמטרתן לסייע למשתתפים בהן להשלים את לימודיהם ולהכינם 'ליום שאחרי'.

18 התוכניות שאינן מוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי הן בעיקר מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי ובפיקוחו, לעיתים בשיתוף משרד החינוך. צה"ל מפעיל תוכנית אחת; והתוכניות לשילוב בשירות לאומי-אזרחי הן מטעם הרשות לשירות לאומי אזרחי ומופעלות באמצעות חברות או עמותות מגזר שלישי.

אלה עיקרי הממצאים שעלו מאיתור התוכניות ומן מהראיונות:

  1. למעט התוכניות בפריסה ארצית, מרבית התוכניות פועלות באזור המרכז ומיעוטן בצפון. באזור הדרום פועלות תוכניות בודדות, ואין בנמצא תוכנית הפועלת מדרום לבאר שבע.
  2. התוכניות הקיימות מספקות מענה בהיקף מצומצם בשל המספר הקטן של הקבוצות שנפתחות בכל אחת מהן. בחלק מן התוכניות מדווח על קושי לגייס משתתפים לקבוצות שנפתחות. מצב זה מעכב פתיחתם של מחזורי קבוצות חדשים ופוגע בכדאיות הכלכלית של הפעלת התוכניות.
  3. פיתוח העצמאות והיוזמה של המשתתפים, עלייה בהערכה העצמית, שיפור בכישורים החברתיים ויצירת רשת חברתית וכן שיפור היכולת להשתמש בכלים דיגיטליים הם כולם מתרומותיהן של התוכניות.
  4. אחד הרכיבים החשובים בתוכניות הוא הליווי המתמשך המוענק הן לבוגרי התוכניות הן לעמיתיהם לעבודה ולמעסיקיהם.
  5. מעורבות ההורים בחייהם של משתתפי התוכניות ניכרת ומשמעותית. חלק מן התוכניות פועלות כדי לרתום את ההורים לתהליך גיבוש העצמאות של ילדיהם ולתמיכה בהם ומשתפות אותם בהתפתחותם במהלך התוכניות.

המלצות

הדוח מציג המלצות בשלושה תחומים: (1) המלצות ליישום על ידי המוסד לביטוח לאומי בנוגע, בין היתר, להקמת מאגר תוכניות שיקום, מיסוד מערכת פיקוח ובקרה על תוכניות חדשות, קביעת זכאות לרצף הכשרה וליווי וכן פיתוח מענים ייעודיים לקבוצות שונות באוכלוסיות בהן האוכלוסייה הערבית והחרדית; (2) המלצות לטיוב תוכניות קיימות או לתוכניות חדשות, כגון המלצה לקביעה שהשלמת האדם עם אבחנת האוטיזם תשמש תנאי לקבלה לתוכנית, התאמת התכנים למשתתפים עם מגוון מאפיינים, הצעת חלופות למועמדים שאינם מתקבלים, עידוד השתתפות בנות בתוכניות ופיתוח רכיב להורים בכלל התוכניות; (3) המלצות הנוגעות לגיוס מעסיקים ולשיפור אפשרויות ההשמה, כגון המלצה לקלוט בוגרים אחדים במקום עבודה אחד, הדגשת היתרונות בהעסקת אדם עם אוטיזם, גיוס תמיכת עמיתים, הספקת ההתאמות הנדרשות לבוגר ומעקב אחר עבודת הבוגר.

 

הצעה לציטוט בעברית:
הרקוביץ-אמיר, ע. וקורן, י. (2023). מיפוי תוכניות שיקום תעסוקתי לאנשים עם אוטיזם לקראת השתלבות בשוק העבודה הפתוח. דמ-23-930. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. 

הצעה לציטוט באנגלית:
Hercowitz-Amir, A.,  & Koren, Y. (2023). Mapping of Vocational Rehabilitation Programs for People With Autism Spectrum Disorder Toward Their Integration in the Open Labor Market. RR-930-23. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)