רקע
מלחמת "חרבות ברזל" המתמשכת והיקפה הנרחב של הטראומה האישית והלאומית הגדילו מאוד את הצורך בטיפול נפשי. כדי לספק שירותים מותאמים לצורכי האוכלוסייה, יש להעריך את מצב בריאות הנפש באוכלוסייה ולבחון מגמות לאורך זמן.
מטרות
- להעריך את שיעור הסובלים מתסמיני דיכאון, חרדה ופוסט-טראומה בשלוש נקודות זמן מראשית מלחמת "חרבות ברזל", לאפיין את השינויים בשיעורים אלו ואת מידת הפגיעה בתפקוד חוצי הסף
- לזהות את הגורמים הקשורים לפיתוח תסמינים חמורים ולהיעלמותם
- לבחון את הדפוסים של פנייה לטיפול ושל קבלתו בפועל לאורך זמן
שיטה
סקר אינטרנטי למילוי עצמי בקרב מדגם מייצג של 2,000 איש החברים בחברת פאנל גדולה בישראל ובקרב מדגם מכוון של 686 חברי פאנל המתגוררים ביישובי קו העימות בצפון ובדרום הארץ. הסקר נערך בשלוש נקודות זמן:
- דצמבר 2023 עד ינואר 2024 (n = 2,688)
- אפריל-מאי 2024 (n = 1,746; משיבים חוזרים)
- ספטמבר-אוקטובר 2024 (1,766n = ; משיבים חוזרים)
בסקר נכללו שאלונים מתוקפים לזיהוי תסמיני פוסט-טראומה (PLC5), דיכאון (PHQ9), חרדה (GAD7) ופגיעה בתפקוד היום-יומי (WSAS, במדידה בנקודת הזמן השלישית בלבד) וכן שאלות על חשיפה לאירועי המלחמה, אתגרי בריאות-נפש בעבר, הערכת יכולת התמודדות עם המצב והיבטים דמוגרפיים. להבטחת ייצוגיות המדגם שוקללו נתוני הסקר לפי גיל, מגדר, מקום מגורים וקבוצת אוכלוסייה.
ממצאים
בינואר 2024, 41% מן המשיבים חצו סף קליני באחד מן הכלים להערכת תסמינים (חרדה, דיכאון או פוסט-טראומה); שיעור זה ירד ל-32% במאי ועלה ל-35% באוקטובר. רוב מי שחצו סף קליני בינואר לא חזרו לנורמה באוקטובר: 69% מן החוצים סף קליני לדיכאון, 65% מן החוצים סף קליני לפוסט טראומה ו-52% מן החוצים סף קליני לחרדה לא חזרו לנורמה. כמו כן 25% ממי שלא חצו סף קליני במדידות הקודמות הפכו למקרים חדשים של חציית סף קליני בתסמינים שנמדדו.
בשלוש המדידות נמצאו שיעורים גבוהים יותר של חציית סף קליני בקרב מי שנחשפו אישית לאירועי המלחמה בעצימות גבוהה (לעומת כל השאר), בקרב מי שדיווחו על יכולת התמודדות נמוכה עם המצב (לעומת מי שדיווחו על יכולת התמודדות גבוהה) ובקרב ערבים (לעומת יהודים). ההבדלים בין יהודים לערבים בשיעורי חציית סף קליני בתסמיני פוסט-טראומה נשמרו גם בהשוואה מותאמת לגיל, מגדר וחמישון הכנסה. עם זאת במדגם המתואם לא נמצא הבדל בין יהודים לערבים בשיעורי חציית סף קליני בתסמיני דיכאון וחרדה.
ניתוחים רב-משתניים העלו כי נשים, צעירים וערבים בעלי הכנסה נמוכה, מי שנחשפו אישית לאירועי השבעה באוקטובר 2023, מי שנחשפו לתכנים קשים במדיה ומי שדיווחו על עבר בבריאות הנפש נמצאים בסיכון גבוה יותר לחציית סף קליני. עם זאת דיווח על יכולת נמוכה להתמודד עם המצב היה המשתנה בעל המשמעות הרבה ביותר לניבוי חציית סף קליני (OR = 5.5), להחמרה (OR = 2.6) ולאי-החלמה (OR = 2.7).
בסך הכול, 19% מן המשיבים דיווחו על פגיעה חמורה בתפקוד היום-יומי שלהם בשל מצבם הנפשי. השיעור היה גבוה במידה ניכרת בקרב מי שחצו סף קליני כלשהו (48%) מבקרב מי שלא חצו סף קליני (4%).
בין המדידה הראשונה לשלישית נמצאה עלייה בשיעור מקבלי הטיפול (מ-14% ל-18%), ובפרט בקרב משיבים שחצו סף קליני כלשהו (מ-23% ל-34%). בה בעת נמצאה ירידה בשיעור המדווחים על צורך בטיפול שלא קיבל מענה בשל אי-פנייה או בשל המתנה לטיפול (מ-18% ל-15% ומ-35% ל-30% בקרב חוצי הסף). בסך הכול 26% מן המשיבים דיווחו שקיבלו מענה טיפולי כלשהו בשנה הראשונה למלחמה. שיעור זה היה גבוה יותר (44%) בקרב מי שחצו סף קליני לדיכאון, חרדה או פוסט-טראומה.
44% ממי שחשו צורך בטיפול ולא פנו לקבלתו ציינו כסיבה העיקרית לאי-פנייה בעיות של נגישות לטיפול: זמני המתנה, מרחק או מחיר (על אף האפשרות לפנות לקופות החולים לקבלת טיפול ללא תשלום). 35% ציינו שלא היו מעוניינים בעזרה במסגרת מערכת הבריאות או שקיבלו מענה מחוץ למערכת.
מסקנות והמלצות
- למרות הירידה הכללית בשיעור חוצי הסף הקליני, שיעור המדווחים על צורך בטיפול עלה לאורך הזמן. יש להיערך להתגברות צורכי האוכלוסייה בטיפול, ללא קשר לשיעורי חציית הסף הקליני בכלים שנבדקו ולהגביר את ההשקעה בגיוס מטפלים למערכת הבריאות הציבורית (נוכח התלונה כי עלות היא חסם לפנייה לטיפול)
- מומלץ להמשיך במגמת ריבוד המענים, בפרט במרפאות הקהילה – על ידי רופא משפחה ומאמן חוסן, ולהציע אפשרויות גישה למענים אלו באופן פרואקטיבי לאוכלוסיות הנמנעות כיום מלפנות
- יש לכוון התערבויות פרואקטיביות לאוכלוסיות בסיכון שאינן נוטות להחלים, ובפרט למי שנחשפו אישית לאירועי המלחמה בעצימות גבוהה
- יש להמשיך ולאפיין את מי שסובלים מתסמינים, חשים צורך בטיפול אך לא פונים לקבל אותו (קבוצה עיקרית) או פונים לטיפול אך לא זוכים לקבל טיפול (קבוצה קטנה). יש להעמיק ולזהות את הסיבות לאי-פנייה לטיפול, על אף תחושת צורך, ולכוון התערבויות מותאמות
- יש לבחון המשך תשאול רחב על בסיס דיווח עצמי של מצב נפשי, יכולת התמודדות ותחושת צורך בטיפול ולעודד צוותים רפואיים ליזום שיחה על מצב נפשי
- יש לבחון מאמץ ארוך-טווח בתחום החוסן לאוכלוסיות המתאפיינות במעגלי תמיכה מוחלשים. יש לבחון תשאול והעמקה נוספת בקרב קבוצות בסיכון גבוה, כגון ערבים ונשים צעירות
לכל הפרסומים של מכון ברוקדייל בנושא מצבי חירום לאומיים לחצו כאן.
הצעה לציטוט בעברית:
סמואל, ה., אלון סידליק, ס., צור ביתן, ד., קונסטנטינוב, ו., לוינסקי, י., גורליק, י., אוחנה, ר. ובליצר, ר. (2025). בריאות הנפש בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" – סקר לאומי מתמשך, תוצאות המדידות בשלוש נקודות זמן.מ-25-240. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.