מניעה וקידום בריאות הנפש: סקירה בין-לאומית של תוכניות לאומיות

רקע

בשלושים השנים האחרונות חלה בעולם עלייה מתמשכת ועקבית בדיווח על מצוקות נפשיות. מחלות נפש נמצאו בין עשר הסיבות המובילות לנטל הבריאות ברחבי העולם מאז שנת 1990. פרוץ מגפת הקורונה בעולם (בישראל במארס 2020) הוביל לעלייה ניכרת בצורך בטיפול נפשי ובביקוש לו בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל ובעולם. יתרה מכך אנשי מקצוע צופים כי למגפת קורונה תהיה השפעה מתמשכת על בריאות הנפש של האוכלוסייה הכללית. מלחמת חרבות ברזל אשר פרצה בשבעה באוקטובר 2023 בישראל הביאה למצוקה נפשית מיידית בקרב קהלים רבים וצפוי כי תהיה לה השפעה רבה על מצבם הנפשי גם בשנים הבאות.

מלבד המחיר האישי, המשפחתי והקהילתי שקשיים נפשיים ומחלות נפש גובים, הם כרוכים גם במחיר כלכלי ניכר המוטל על מערכות בריאות בעולם. לטיפול בקשיים נפשיים בשלב מוקדם ככל האפשר יש חשיבות רבה במניעת התפתחות של מצב נפשי כרוני. נמצא כי לתוכניות מניעה וקידום בריאות נפש כדאיות כלכלית וכי השפעתן על בריאות הנפש היא רבה. על כן תוכניות אלו נתפסות כיום כאסטרטגיה מרכזית להתמודדות עם העלייה בדיווח על מצוקות נפשיות.

החל משנת 2021 ארגון הג'וינט מפתח ומקדם את התחום 'חוסן ובריאות הנפש'. רכיבים חשובים בפיתוח תחום זה הם מניעה וקידום בריאות הנפש. פיתוח התחום החל בעת מגפת הקורונה ובעקבותיה וקיבל משנה תוקף עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל'. כדי להמשיך את תהליך הלמידה הראשוני בנושא, בדגש על מניעה וקידום בריאות הנפש, הזמין ג'וינט ישראל ממכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל סקירה של תוכניות לאומיות העוסקות במניעה וקידום בריאות נפש במדינות נבחרות.

מטרה

לסקור תוכניות לאומיות למניעה ולקידום בריאות הנפש במדינות נבחרות ועבור אוכלוסיות שונות. הסקירה תשמש בסיס לתכנון מדיניות ושירותים בתחום המניעה והאיתור המוקדמים.

שיטה

סקירה בין-לאומית של מאמרים אקדמיים ופרסומים גלויים באתרי אינטרנט, כגון דוחות מחקר ומידע על תוכניות לאומיות לבריאות הנפש (ספרות אפורה) ועל רכיבים בהן הקשורים לאיתור, מניעה וקידום בריאות הנפש. הסקירה התמקדה בשלוש מדינות: אוסטרליה, אירלנד וקנדה. מדינות אלו נבחרו מאחר שבכל אחת מהן פועלת תוכנית לאומית לבריאות הנפש ויש מידע מספק ונגיש על-אודותיה, ובמיוחד על רכיבי מניעה וקידום בריאות הנפש. סקירת התוכניות כללה את ההיבטים האלה: רקע לייזום התוכנית; רציונל ומטרות; שותפים וגורמים מממנים; קהלי יעד; עקרונות מנחים לביצוע איתור; מנגנונים, פרקטיקות וזירות איתור מרכזיות; פרקטיקות טיפול מרכזיות; ומדידה והערכה של התוכנית. המידע נאסף בחודשים ינואר-מארס 2024.

סיכום

בצד העלייה בביקוש ובשימוש בשירותי בריאות נפש בשלושים השנים האחרונות, הולכת וגוברת ההכרה בחשיבות התחום של בריאות הנפש, ובפרט בחשיבות של איתור, מניעה וקידום בריאות נפש. הדבר הוביל לכך שמדינות בעולם אימצו בשנים האחרונות תוכניות לאומיות (נקראות גם אסטרטגיות לאומיות, או תוכניות מדיניות) אשר מנסות להתמודד לעומק עם אתגרים בתחום בריאות הנפש. בכל התוכניות הלאומיות שנבחנו בסקירה הושם דגש באיתור, מניעה וקידום בריאות הנפש. הדבר מעיד על הכרה רחבה בכך שאיתור מוקדם והשקעה במניעה בצד השקעה בתוכניות לקידום בריאות הנפש, כמו גם התערבות מוקדמת, הם רכיבים חשובים בכל מערכת בריאות נפש ובכל תוכנית לאומית. נוסף על כך ניכרת הכרה בתועלת הכלכלית הטמונה בהשקעה באיתור, מניעה וקידום בריאות נפש, ובחיסכון הפוטנציאלי למערכת הבריאות.

במדינות שנסקרו נראה כי המאמצים לאיתור, מניעה וקידום בריאות הנפש מתרכזים בכמה קבוצות באוכלוסייה, שלבי חיים או זירות. ראשית יש הכרה בצורך להשקיע משאבים בגילי הילדות, הנעורים והבגרות המוקדמת. הן משום שהספרות מראה כי בגילים אלו מתפתחות רוב מחלות הנפש הן משום שאלו הם גילי מעבר ושינוי שבעצמם יכולים להוביל לקשיים נפשיים ולהתפתחות של מחלת נפש כרונית. יצוין כי בכל התוכניות יש הכרה במקומם החשוב של בני משפחה ומטפלים אחרים מן המעגל הקרוב. זו הסיבה שבעטיה בני משפחה שותפו בהליכי היוועצות בעת עיצוב תוכניות לאומיות בשלוש המדינות שנסקרו.

קבוצה נוספת הדורשת השקעת משאבים היא הורים צעירים או מי שעומדים להיות הורים בפעם הראשונה. גם גיל הזיקנה הוא שלב בחיים שבו יש עלייה בקשיים נפשיים ובהתפתחות של מחלות נפש, ולכן יש תוכניות השמות דגש במתן התערבויות של איתור, מניעה וקידום בריאות נפש בגיל המבוגר.

נוסף על תוכניות מניעה אוניברסליות, התוכניות שפותחו במדינות שנסקרו הדגישו גם מתן התערבויות מניעה ממוקדות לקבוצות בסיכון מוגבר להתפתחות של קשיים או מחלות נפש, ובהן אנשים החיים בעוני, מהגרים וחברי קהילת הלהט"ב.

כפי שצוין לעיל, בישראל ניכרה עלייה בדיווח על קשיים נפשיים עוד לפני מגפת הקורונה, וכן בעקבותיה, ובמיוחד נוכח מלחמת 'חרבות ברזל'. השקעה באיתור, מניעה וקידום בריאות הנפש יכולה להועיל כלכלית ולהקל על הביקוש לשירותי מערכת בריאות הנפש בישראל שמשאביה מצומצמים.

הצעה לציטוט בעברית:
רימון-גרינשפן, ה. ויאבו, מ. (2024). מניעה וקידום בריאות הנפש: סקירה בין-לאומית של תוכניות לאומיות. דמ-24-998. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.