במאי 2012 החלה מערכת בריאות הנפש בישראל ליישם את הרפורמה הביטוחית ההיסטורית. במסגרת הרפורמה הובהרה לראשונה הזכאות החוקית לטיפולי בריאות הנפש והועברה האחריות להספקתם מן הממשלה אל קופות החולים. בענותו לבקשת הממשלה, ממלא מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל תפקיד מרכזי בעיצוב הרפורמה ובהערכתה. במסגרת זו, יזם המכון סדרת מחקרים העוקבים אחר יישום הרפורמה. מחקר זה נערך בתקופת הביניים שבין ההחלטה על ביצוע הרפורמה שהתקבלה בשנת 2012 לבין יישומה המלא בשנת 2015.
בשנת 2013 נערך סקר מקיף בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 22 ומעלה). שאלון המחקר התמקד בסוגיות שעשויות להיות מושפעות מן הרפורמה בבריאות הנפש כגון: דפוסי פנייה לטיפול בשל מצוקה נפשית, זמינות השירותים ונגישותם, סיבות לאי-קבלת טיפול, דפוסי שימוש בשירותי בריאות הנפש, שביעות רצון מן השירותים ותפקיד רופאי המשפחה בהפניה לשירותי בריאות הנפש ובטיפול בנושאים אלה. המחקר אִפשר גם להעריך את שיעור היארעות המצוקה הנפשית באוכלוסייה הכללית ולתאר את מאפייניה. סוגיות אלו חיוניות לעיצוב הרפורמה ולהערכתה.
עיקרי הממצאים:
- היקף נרחב של מצוקה נפשית: אחד מכל חמישה מרואיינים דיווח על מצוקה נפשית בשנה האחרונה, שקשה היה לו להתמודד אתה לבד.
- מידת הפגיעה בתפקוד בעקבות המצוקה הנפשית: מעל מחצית מאלו שדיווחו על מצוקה נפשית בשנה האחרונה דיווחו כי המצוקה הנפשית יצרה פגיעה משמעותית בתפקודם היום-יומי.
- דפוסי פנייה לטיפול: אחד מכל שלושה מרואיינים שחשו מצוקה נפשית בשנה האחרונה פנו לקבלת טיפול מקצועי (מפסיכיאטר, מפסיכולוג/פסיכותרפיסט או מרופא משפחה).
- הסיבות העיקריות לאי-פנייה לקבלת עזרה מקצועית כללו: רצון להתמודד לבד, חוסר אמון ביעילות הטיפול, חוסר נגישות למידע על אפשרויות הטיפול ועלות כספית.
ממצאי המחקר מעלים את הצורך להמשיך ולעקוב אחר מגמות של פנייה לטיפול, אחר זמני ההמתנה, אחר שביעות הרצון ואחר מעבר של מטופלים מן המגזר הפרטי למגזר הציבורי ולהפך. נוסף לכך, עלה הצורך במחקר נוסף שיבחן נושאים אלו בקרב אוכלוסיית מקבלי הטיפול במסגרות בריאות הנפש.
ממצאי המחקר הוצגו בפני הנהלת האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות וכן במגוון כנסים ופורומים מקצועיים. הממצאים ישמשו בעתיד בתור בסיס להשוואה למצב לאחר יישום הרפורמה הביטוחית.