מדידת איכות ברפואה הראשונית: שינויים בתפיסותיהם של מנהלים ורופאים ראשוניים בין 2010 ל-2020

רקע

התוכנית הלאומית למדידת איכות בקהילה פועלת יותר מעשור בהשתתפות וולונטרית של ארבע קופות החולים. בשנת 2010 ערך מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל, ביוזמת המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, מחקר על תפיסותיהם ועמדותיהם של הרופאים הראשוניים בכל הקשור בתוכנית. במחקר נמצא כי מרבית הרופאים (87%) חשו שחשוב או חשוב מאוד לעקוב אחר מדדי האיכות ורבים מהרופאים תמכו בהמשכה (72%). לצד זאת, רופאים רבים חשו כי התוכנית גורמת ללחץ ניהולי עודף (58%), לעומס-יתר (63%) ולתחרות-יתר (47%). בעקבות שינויים שנעשו בתוכנית מאז הסקר הקודם (בין השאר, פרסום הנתונים לכלל הציבור, תוך זיהוי של קופות החולים)  פנה המכון הלאומי אל מכון ברוקדייל בבקשה לערוך מחקר המשך.

מטרות

בחינת תפיסותיהם של מנהלים ורופאים ראשוניים בקופות החולים ושל בכירים במערכת הבריאות ובתוכנית הלאומית בנוגע לתוכנית ולשינויים שנעשו בה, והשוואת הממצאים לממצאי הסקר הקודם.

שיטה

  • 18 ראיונות עומק חצי-מובנים עם מנהלים ובעלי עמדות מפתח, בין מאי לאוקטובר 2018
  • סקר אינטרנטי בקרב רופאים ראשוניים שנדגמו באקראי מארבע קופות החולים, בין מאי 2019 לינואר 2020. שיעור היענות – 62% (450 משיבים)
  • הנתונים שוקללו כדי להבטיח ייצוגיות

ממצאים עיקריים

ראיונות העומק עם מנהלים ובעלי עמדות מפתח – מהראיונות עלה שהעיסוק במדדי האיכות עדיין תופס חלק ניכר מהעבודה ומהשיח בקופות החולים. עוד עלה מהראיונות שהרוב המוחלט של המנהלים שרואיינו מעוניין ביותר מדדי תוצאה ובפחות מדדי תהליך. על פי המרואיינים, הקופות מתמודדות עם תחרות-יתר, לחץ ניהולי ועומס ועושות מאמצים למניעתם. יש דיון בשאלה מי צריך להיות הגוף שמוביל את התוכנית – המנהלת הנוכחית (גוף אקדמי) או משרד הבריאות. המרואיינים הביעו תמיכה בתוכנית ובקיומה, אך השמיעו גם ביקורת, למשל על כך שהרופאים לרוב אינם מקבלים משוב על השפעת המדדים וההתערבויות של הרופאים על הירידה בתחלואה.

סקר הרופאים – מהסקר עלה שמרבית הרופאים (81%) סבורים שהמעקב אחר הביצועים במדדים חשוב או חשוב מאוד, ומרביתם (60%) גם חושבים שהוא תורם לשיפור איכות הטיפול ושיש להמשיך בתוכנית (65%). רופאים רבים (65%) דיווחו על אתגרים של ממש ביישום התוכנית. 58% מהרופאים חשים מידה רבה או רבה מאוד של עומס-יתר בעבודתם, 48% חשים מידה רבה או רבה מאוד של תחרות-יתר, ו-60% חשים מידה רבה או רבה מאוד של  לחץ ניהולי עודף.

מהמחקר עלה שנמשכת תמיכה רחבה בתוכנית, גם בסקר הנוכחי, ושיש כמה הבדלים בין התפיסות של הרופאים כפי שעלו בסקר בשנת 2010 לבין תפיסות הרופאים בסקר הנוכחי:

  • ירידה בתחושת עומס-היתר שהרופאים חווים (מ-63% ל-58%), אך אין הבדל של ממש בתחושת תחרות-היתר (47% ב-2010 ו-48% ב-2020) ובלחץ הניהולי (58% ב-2010 ו-60% ב-2020)
  • ירידה בשיעור הרופאים הסבורים שחשוב לעקוב אחרי הביצועים במדדי האיכות (מ-87% ל-81%)
  • ירידה בשיעור הרופאים הסבורים שהמעקב תורם לשיפור איכות הטיפול הרפואי במידה רבה מאוד (מ-66% ל-60%)
  • ירידה בשיעור הרופאים המעידים על שיפור הקשר עם המטופלים בעקבות העיסוק במדדים (מ-54% ל-46%)
  • עלייה של ממש בשיעור הרופאים שענו שהם שבעי רצון במידה רבה מאוד מעבודתם כרופאים (מ-26% ל-42%), לצד ירידה בשיעור הרופאים שדיווחו כי התוכנית היא ששיפרה את שביעות הרצון שלהם מעבודתם (מ-48% ל-37%)
  • לבסוף, גם בסקר הנוכחי רוב הרופאים ענו שיש להמשיך בתוכנית, אך בכל זאת שיעור הרופאים שענו כך ירד (מ-72% ל-65%).

מסקנות

מהממצאים עולה כי הרופאים בשטח רואים בתוכנית חלק בלתי נפרד מרפואת הקהילה. יש לשער שרבים מהם, כמו רבים מאנשי הצוות האחרים בקופות החולים, שהחלו לעבוד לאחר יישום התוכנית, אינם מכירים את רפואת הקהילה ללא התוכנית.

כמו בעבר, גם כיום, כעשור לאחר המחקר הקודם, מתנהל דיון על דרך יישום התוכנית וכן על מספר המדדים בה. וגם היום רופאים רבים העובדים בשטח מדווחים על אתגרים הקשורים בתוכנית, אתגרים שעלו גם בדברי המנהלים.

המלצות לקובעי מדיניות

הממצאים יכולים לסייע בהתוויית התפתחות התוכנית ברמה הלאומית ובהתמודדות עם חלק מהבעיות. אחת החוזקות של רפואת הקהילה בישראל היא שיתוף הפעולה בין קופות החולים לרופאים; בעקבותיו אפשר לנהל שיח אמיתי על הצורך בטיוב התוכנית ועל השיפור המתמשך של המדיניות בתחום הבריאות בקהילה.

אנו ממליצים בין היתר:

  • להתמקד בהפחתת אתגרי התוכנית: להפחית את הדגש על השוואות בין הקופות; לדייק יותר את המדדים ולמקדם; להפחית את תדירות המדידה; להוסיף כוח אדם; לבנות כלים אוטומטיים למדידה, ללא התערבות רופא
  • לשנות את התמהיל של סוגי המדדים ולשים דגש רב יותר על מדדי תוצאה
  • לתת משוב לרופאים על השפעת המדדים שבמיקוד, בדגש על ירידה בתחלואה ובתמותה

כיום ישנה הבנה שחשוב לעקוב גם אחר חוויית המטפלים ביישום של תוכניות בריאות. במחקר זה נגענו בהיבטים מסוימים הקשורים לחוויה זו, בהקשר של מדידת איכות ברפואת הקהילה. ממצאי המחקר תורמים להבנה בנוגע לחוויית המטפלים. יישום חלק מההמלצות העולות ממנו, יוכל לסייע בהעלאת שביעות רצונם של הרופאים מהתוכנית ולקדם את המשך שיתוף הפעולה שלהם.