מדידת איכות ברפואה הראשונית: זווית הראייה של הרופא המטפל

בישראל פועלת מערכת מפותחת היטב למדידת איכותם של השירותים הרפואיים בקהילה, הניתנים באמצעות ארבע קופות החולים הפועלות בארץ. במערכת למעלה מ-40 מדדים, והם מתמקדים בחיסונים; בגילוי מוקדם של סרטן השד ושל המעי הגס; ובטיפול בסוכרת, באסתמה ובבעיות לב. במחקרים קודמים שערך המכון נמצא שבעקבות תכנית המדידה נקטו קופות החולים מגוון פעולות לשיפור האיכות, וכי כמעט בכל המדדים שנכללו בתכנית חל שיפור ניכר ומהיר; למעשה, מהיר יותר מזה שחל בארה"ב, שאת מודל הפיקוח שלה אימצה המערכת בישראל.

בהמשך למחקר הקודם, נבחנת במחקר זה תפיסתם של הרופאים המטפלים לגבי התכנית ולגבי השפעתה על הפרקטיקה שלהם. המחקר מבוסס על סקר שבוצע ב-2010 בקרב מדגם ארצי מייצג של יותר מ-600 רופאים ראשוניים. ועדת ההיגוי שליוותה את המחקר כללה נציגים ממשרד הבריאות, מהמכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות, מהתכנית הלאומית למדדי איכות, מקופות החולים ומהאיגוד הישראלי לרפואת המשפחה.

במחקר נבחנו עמדות הרופאים במגוון נושאים. בין היתר, נשאלו הרופאים:

  • האם תכנית המדדים סייעה להם להיות רופאים טובים יותר?
  • אילו שינויים ספציפיים הם עשו בפרקטיקה שלהם כדי לשפר את איכות עבודתם?
  • כיצד השפיעה מדידת האיכות על עומס העבודה שלהם?
  • אילו שינויים נדרשים  לדעתם בתכנית המדידה וביישומה על ידי הקופות?

ממצאי המחקר נועדו לסייע לראשי מערכת הבריאות בישראל להתאים את תכנית המדדים לרופאים המטפלים בקהילה – להפיג את חששותיהם ולתת מענה הולם לצורכיהם. למחקר יש חשיבות רבה גם בזירה הבין-לאומית, במיוחד על רקע פריחתן של תכניות למדידת האיכות בעולם, בהיותו אחד המחקרים המקיפים הראשונים, הבוחנים את תפיסתם של הרופאים המטפלים לגבי מערכות מדידה אלו. המחקר כבר הוצג במגוון כנסים ארציים ובפורומים שונים בתוך קופות החולים. הצגת המחקר הביאה לדיון ער בממצאים ובהשלכותיהם על המאמצים לשיפור האיכות.

המחקר הוזמן ומומן על ידי המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות בריאות.