ילדים חיים כיום בעולם דינמי ומאתגר, שתהליכי השינוי המתרחשים בו רבים ומהירים. דוח זה מציג תמונת מצב עדכנית ומקיפה על מגוון תחומים מרכזיים הנוגעים לחיי ילדים בני 11-6 בישראל. הדוח חושף את נקודת המבט של הילדים, ההורים, המורים ואנשי המקצוע. נוסף על כך, נבחנת השונות בין בני הגיל השונים, בין בנות לבנים ובין ילדים יהודים לילדים ערבים.
לצורך מתן תמונה רחבה ככל האפשר, איתרנו וניתחנו מידע מתוך מגוון סקרים רלוונטיים שבוצעו בשנים האחרונות בישראל (ביניהם סקרים ייעודיים לנושאים מסוימים, סקרים מקיפים על ילדים ועל משקי בית) וממקורות מידע מנהליים.
ברבים מן המחקרים מסתמנת תמונה חיובית בנוגע למצבם של מרבית הילדים בגיל הזה. למשל, כ-75% מתלמידי כיתות ה-ו דיווחו בשנת 2014 על תפיסה חיובית בנוגע לאווירת הלימודים והיחסים החברתיים בבית הספר; מעל 80% מתלמידי כיתות ב, ד ו-ו דיווחו בשנת 2014-2013 כי הם מסכימים לגמרי או מסכימים במידה רבה שהם נהנים מן הזמן יחד במשפחה, שהוריהם (או האנשים שמטפלים בהם) מתייחסים אליהם בצורה הוגנת, מקשיבים להם ומתחשבים בדבריהם.
על אף מאמצים של משרד החינוך ומשרדי ממשלה נוספים שהביאו לשיפור בתופעת האלימות, עדיין נמצא כי אחוזים לא מבוטלים מן התלמידים בכיתות ד-ו דיווחו בשנת 2013, על קרבנות לאלימות פיזית קשה (11%), על קרבנות לאלימות פיזית מתונה (24%) ועל קרבנות לאלימות חברתית (24%).
ממצאי המחקר גם אישרו את התפיסה הרווחת בקרב אנשי מקצוע העוסקים בתחום ילדים, כי בעיות מסוימות שאפיינו בני נוער, מתרחשות כיום בגילים מוקדמים יותר, למשל: אחוז לא מבוטל מן התלמידים בכיתות ו דיווחו על עישון סיגריות או מוצרי טבק אחרים ו/או עישון נרגילה (5%) פעם בשבוע לפחות בשנת 2011, ועל התנסות בשתיית אלכוהול (לא כולל יין) 9% בשנת 2013.
הדוח מצביע על חשש רחב מאוד בקרב הורים מהסיכונים בחשיפה לאינטרנט, ועל דיווח משמעותי של ילדים על קרבנות לאלימות תוך שימוש באמצעי תקשורת דיגיטליים. בשנת 2011, מעל 80% מן ההורים לילדים בני 12-6 דיווחו כי הם חוששים מחשיפת ילדיהם לתכנים לא מתאימים או להטרדות. כ-50% מן ההורים לילדים בני 12-9 דיווחו על תחושה שילדיהם מוגנים רק במידה נמוכה-בינונית ברשת. מדיווח של תלמידים בכיתות ד-ו בשנת 2013 עולה כי כמעט 10% דיווחו על קרבנות לאלימות תוך שימוש באמצעי תקשורת דיגיטליים, כמו קבלת מסרים מעליבים או פוגעים, או הפצה לא רצויה של תמונות אישיות על ידי תלמיד אחר.
בתחומים רבים נמצא כי אחוזים גבוהים יותר של בנים דיווחו על תופעות מדאיגות לעומת בנות. הדבר בא לידי ביטוי במדדים של התנהגויות סיכון, כמו אלימות, התנסות בשתיית אלכוהול ועישון, ובמדדים הקשורים לבית הספר כמו תחושה כללית כלפי בית הספר, היעדר מוטיבציה ללמידה ויחסים עם צוות בית הספר. הממצאים גם מזהים מספר בעיות שנפוצות יותר אצל הילדים הערבים, לעומת הילדים היהודים, בפרט החשיפה לאלימות לסוגיה השונים, עישון, אי השתתפות בחוג כלשהו ומצבי סיכון מורכבים כתוצאה מריבוי בעיות.
בהסתכלות על מגוון גורמי הסיכון יחד, נמצא כי בשנת 2014, 18% מכלל הילדים בגילים אלה ביישובי 'התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון' אותרו כנמצאים בסיכון.
ברקע של רבות מן הבעיות נמצא בשנת 2013 כי 33% מן הילדים בישראל בני 11-6 חיים מתחת לקו העוני ואחוז גבוה בהרבה בקרב ילדים ערבים– 71%.
המחקר הוזמן על ידי עמותת 'ג'וינט-ישראל אשלים' ומומן בסיועה. הממצאים הוצגו הן לוועדה שליוותה את המחקר והן לנציגי המשרדים השונים במסגרת הוועד המנהל של אשלים. הממצאים ישמשו בסיס לכל הגורמים העוסקים בילדים בגיל זה, לפיתוח מדיניות ותכניות לילדים ולהוריהם. דוח משלים על מערך השירותים הניתנים בקהילה לילדים בסיכון בני 6 עד 11 ולמשפחותיהם יצא לאור בנפרד.
הצעה לציטוט באנגלית:
Kahan-Strawczynski, P., Amiel, S., & Konstantinov, V. (2016). Needs of Children in Israel Aged 6-11: Data from Surveys from the Past Decade. RR-717-16. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)