רקע
מאפיינים דמוגרפיים ומאפיינים חברתיים-כלכליים לצד אורח חיים ומאפייני שירותי בריאות (איכות, זמינות ונגישות), משפיעים על בריאות האדם. זה שנים שההבדלים בין מצב הבריאות של ערבים ושל יהודים מתועדים, והם מתבטאים במגוון תחומים ומחלות. שני תחומים שבהם ההבדלים ניכרים – השמנה וסוכרת. בהתאם להחלטת ממשלה 550 (התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026) משרד הבריאות מקדם תוכנית שמטרתה לשפר את מצב הבריאות של האוכלוסייה הערבית. המשרד פנה אל מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לקבל תמונה עדכנית, מקיפה וכוללת של מצב הבריאות באוכלוסייה הערבית בתחומים: עודף משקל, השמנה וסוכרת.
מטרות
- להציג את המידע הקיים על עודף משקל, השמנה וסוכרת באוכלוסייה הערבית בשלושה היבטים:
(א) נתוני תחלואה ותמותה; (ב) הרגלים לאורח חיים בריא; (ג) שימוש בשירותי בריאות - לזהות אילו נתונים חסרים להערכה מקיפה ומעודכנת של מצב התחלואה, ולהבנה מדויקת שתאפשר תכנון יעיל בעתיד
שיטה
סקירת המידע המצוי בנושא שפורסם בשנים 2022-2017. נסקרו דוחות ממשלתיים (משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועוד) ומאמרים מדעיים בשלוש שפות (עברית, ערבית ואנגלית).
ממצאים
שיעור ההיארעות של סוכרת מסוג 1 בבני 17-0 שנים בשנת 2015 היה דומה בקרב ערבים ובקרב יהודים (14 חולים ל-100,000 איש), אך לא פורסם מידע בנוגע לשנים 2022-2016.
השמנה וסוכרת מסוג 2 הן בעיות מרכזיות באוכלוסייה הערבית. כבר בגיל הילדות הן שכיחות יותר בקרב ערבים מאשר בקרב יהודים. ההבדלים בין ערבים ויהודים גדולים במיוחד בקרב בני 45+ ובקרב נשים, והם מתבטאים בכמה פרמטרים:
- 89% מן הנשים הערביות בנות 64-45 סובלות מעודף משקל או מהשמנה לעומת 53% מן הנשים היהודיות
- כ-50% מן הערבים בני 65+ (גברים ונשים) סובלים מסוכרת לעומת 30% מן היהודים באותה קבוצת גיל
- שיעור התמותה מסוכרת גבוה יותר בקרב הערבים מבקרב היהודים (גברים ונשים). בשנת 2019 השיעור היה כמעט פי שלושה בקרב ערבים מאשר בקרב יהודים
- ביטחון תזונתי ירוד (קושי כלכלי לקנות אוכל מזין) שכיח יותר בקרב ערבים לעומת בקרב יהודים. למשל, 29% מן הנשים הערביות בגילי 64-45 סובלות מביטחון תזונתי ירוד לעומת 8% מן הנשים היהודיות, והתמונה דומה בקרב גברים
- ערבים פחות עוסקים בפעילות גופנית ופחות מקפידים על דיאטה מיהודים, וגם כאן ההבדלים הגדולים ביותר נצפו בבני 45+
- שיעור המקבלים ייעוץ תזונתי (לפי דיווחים עצמיים) נמוך יותר בקרב הערבים מאשר בקרב היהודים (20% לעומת 36% בהתאמה)
- מחקרים הראו שאיכות הטיפול בסוכרת בערבים נמוכה מאיכות הטיפול בסוכרת ביהודים
מן הסקירה עלה כי חסר מידע מעודכן המבוסס על נתונים מתועדים, לפי קבוצות אוכלוסייה בנושאים:
- מגמות על פני זמן של השמנה ועודף משקל
- שיעור העוסקים בפעילות גופנית (למשל ביקור בחדרי כושר ובחוגים, והשתתפות בשיעורי הספורט בבתי ספר) בכל קבוצות הגיל
- שימוש בשירותי בריאות לשם טיפול בעודף משקל, בהשמנה ובסוכרת (שימוש בתרופות להרזיה, השתתפות בסדנאות להרזיה, בדיקות לאיתור חולי סוכרת ולמעקב אחרי הטיפול בסוכרת וסיבוכיה)
- הימצאות עודף משקל והשמנה בקרב בני נוער
- הימצאות סוכרת מסוג 1 בבני 17-0 לפי קבוצת אוכלוסייה בשנים 2022-2016
סיכום
ערבים בישראל, ובעיקר נשים ובני 45+, סובלים מעודף משקל, מהשמנה ומסוכרת מסוג 2. מן הנתונים עולה כי ערבים פחות מקפידים מיהודים על הרגלים לאורח חיים בריא, כמו פעילות גופנית ודיאטה, כדי לשמור על משקל תקין או כדי לרזות. כמו כן ככל הנראה רמת איכות הטיפול בעודף משקל, בהשמנה ובסוכרת מסוג 2 בערבים, היא נמוכה מזו שביהודים.
המלצות
לנוכח הממצאים יש לפעול להורדת רמת התחלואה בהשמנה ובסוכרת בקרב ערבים ולצמצום ההבדלים בין יהודים לערבים בהרגלים לאורח חיים בריא, באיכות הטיפול ובשימוש בשירותי הבריאות. המלצות המיועדות לקובעי המדיניות בנוגע לאוכלוסייה הערבית:
- יש לפעול כבר בגיל הילדות להורדת שיעורי ההשמנה והתחלואה בסוכרת מסוג 2 ולעודד הרגלי אכילה בריאים
- בבניית תוכניות התערבות, יש לשים דגש בקבוצות הסיכון (בני 45+ ונשים) למניעת השמנה וסוכרת
- יש להנגיש תזונה בריאה (כמו לחם מלא) במחירים שווים לכל נפש
- יש לעודד פעילות גופנית – להשקיע משאבים בתשתיות ביישובים ערביים, כמו הקמת פארקים ומתקני ספורט ציבוריים, ולסבסד קבוצות ספורט
- יש להתאים תוכניות התערבות למניעת השמנה וסוכרת הן לפי מאפיינים סוציו-דמוגרפיים הן תרבותית. כדאי לשקול שיתוף של אנשי דת ומובילי דעת קהל כדי לחולל שינויים התנהגותיים-תרבותיים
- יש להשקיע משאבים בבדיקות סקר שגרתיות לאיתור מוקדם של חולי סוכרת מסוג 2
- יש לבחון את הסיבות לתחלואה הגבוהה ביישובים מסוימים
- יש להשלים את הנתונים החסרים שפורטו בממצאים, באמצעות מידע מקופות החולים, מחדרי כושר, מבתי ספר ועוד