בשנת 2007 מנתה האוכלוסייה הערבית בישראל (גילאי 64-15) 783.5 אלף נפש, שהם 18.2% מכלל אוכלוסיית ישראל בקבוצת גיל זו. בדוח מובא ניתוח של המצב בשוק העבודה הנוכחי (נתונים מ-2007) וכן מגמות על פני זמן, על פי מאפיינים סוציו-דמוגרפיים שונים. הדוח מתייחס לאוכלוסייה הערבית ככלל, תוך התמקדות בשינויים בין תת-קבוצות נבחרות, כגון מוסלמים, נוצרים, דרוזים ובדואים. כמו כן נבחנים אינדיקטורים של איכות תעסוקה, כגון סוג העבודה והכנסה מעבודה, וכן אינדיקטורים של שביעות רצון מעבודה ותפיסת העבודה כקשורה לתחום הלימודים של העובד. נקודה זו היא בעלת עניין מיוחד בעבור ערבים-ישראלים בעלי תארים אקדמיים.
שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ושיעור התעסוקה הם נמוכים יותר בקרב הערבים בהשוואה ליהודים, ולכך השפעה שלילית על רווחתם הכלכלית. הפערים אינם גדולים לגבי גברים – שיעורי ההשתתפות הם 65.6% (ערבים) לעומת 70.8% (יהודים) ושיעורי התעסוקה הם 59.3% לעומת 66.3%. אולם, הפערים גדולים מאוד לגבי נשים – השתתפות 22% לעומת 68.2 ותעסוקה – 18.6% לעומת 63.1%.
הדוח מתייחס לכמה מן הגורמים העיקריים המסבירים את מצב התעסוקה של ערביי ישראל: פערים בהון אנושי (חינוך, אורינות מחשב, שליטה בעברית); מגורים בפריפריה, שם הזדמנויות התעסוקה מוגבלות יותר; מגבלות תרבות ומסורת לגבי נשים; ואפליה בגישה למשאבים ציבוריים מצד אחד ובקרב מעסיקים מצד שני. שני גורמים נוספים המשפיעים במיוחד על המגמות לאורך זמן הם: השינויים בשוק העבודה כתוצאה מן המעבר החד לכלכלת תעשיות עתירות-ידע והצמצום ההדרגתי במגזרים העוסקים בתעשייה מסורתית; והגידול המשמעותי במספר העובדים הזרים בישראל, המועסקים במגזרים כגון חקלאות ובנייה, וכך מתחרים ישירות עם הערבים הפחות משכילים.
הדוח מסיים בתיאור של היוזמות שננקטו לאחרונה אשר יכולות לשפר את מצבם התעסוקתי של הערבים בישראל. אלה כוללות יוזמות כלל-ארציות המיועדות לקבוצות חלשות וכן יוזמות ממשלתיות ופרטיות המתמקדות ספציפית באוכלוסייה הערבית. אלה האחרונות כוללות הן תכניות לשיפור כישורי עבודה ולהרחבת הזדמנויות תעסוקה, בין היתר באמצעות פיתוח כלכלי באזורים שבהם יש ריכוזים של תושבים ערבים, והן ניסיונות להשפיע על המעסיקים במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי ולהנגיש הזדמנויות תעסוקה למחפשי עבודה ערבים.
הנתונים הסטטיסטיים שנותחו בדוח זה נלקחו בעיקר משלושה סוגי סקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: (1) סקרי כוח עבודה 20007-1990; (2) סקר חברתי 2007; (3) סקר הכנסות 2007.