תחושת ביתיות ושביעות רצון של דיירים בבתי אבות

רקע

בתי אבות לזקנים הם מסגרות לדיור ממושך ומהווים מחד גיסא בית בעבור הדייר, ומאידך גיסא מסגרת מוסדית. מאז שנות השמונים חל שינוי בתפיסת בתי האבות, מתפיסה מוסדית לתפיסה חברתית-ביתית, שינוי שמטרתו לשפר את תחושת הביתיות של הדיירים במסגרות אלו ולהפוך אותן לבית, על כל המשתמע מכך.

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן: המשרד) נערך כיום לשינוי התפיסה של בית האבות בעתיד. במסגרת זו התבקש מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל על ידי האגף הבכיר למחקר, תכנון והכשרה והאגף הבכיר לאזרחים ותיקים ללמוד על תפיסת הדיירים את בית האבות וכיצד הם חווים אותו כמקום שמהווה בית בעבורם.

מטרת המחקר

מטרת המחקר היא ללמוד על תחושת הביתיות של הדיירים בבתי אבות שבפיקוח המשרד ועל הגורמים המקושרים או תורמים לתחושת הביתיות. מטרה נוספת היא לבחון שימוש בכלי המהווה מדד לתחושת ביתיות ויוכל לשמש את המשרד שימוש שוטף.

שיטת המחקר

המחקר כלל סקירת ספרות וכן ראיונות עם דיירים בבתי אבות ועם בני משפחה של דיירים בבתי אבות (לאו דווקא אותם דיירים שרואיינו). מתוך רשימת בתי האבות שבפיקוח המשרד נדגמו 30 בתי אבות. מתוך מוסדות אלו נדגמו 10 דיירים בכל מוסד באופן אקראי. דיירים אלו השיבו לשאלון סגור שהועבר באמצעות צוות מראיינים של מכון ברוקדייל בפגישה פנים אל פנים. בסך הכול רואיינו 223 דיירים (שיעור היענות של 87.7% מתוך הדיירים הפוטנציאליים למחקר). השאלון כלל כלי למדידת תחושת ביתיות, וכלים לבדיקת מאפיינים של שינוי תרבותי בבית אבות ולבדיקת שביעות רצון.

ראיונות עם בני המשפחה נערכו על פי רשימה שהתקבלה מן המשרד ולאחר שהתקבלה הסכמתם להשתתף במחקר. בני המשפחה השיבו לשאלון סגור שהועבר באמצעות צוות מראיינים של מכון ברוקדייל בטלפון. השאלון כלל כלי לבחינת שביעות רצון של בני משפחה מן הטיפול בבן משפחתם השוהה בבית אבות.

ממצאים

הציון הממוצע בממד הכולל לתחושת הביתיות הוא 3.76 (בסולם שבין 1 ל-5). נמצא כי ישנם מתאמים בין גורמים המאפיינים את גישת 'השינוי התרבותי' (למשל: יכולת ההשפעה בבית האבות, קשר עם הדיירים, השפעה על המזון) ובין תחושת הביתיות. במדדי שביעות רצון נמצא כי שביעות הרצון היא בינונית ברוב המדדים, וכן כי יש מתאם בין כל מדדי שביעות הרצון (למשל: שביעות רצון מן החדר, מן המבנה, מן הפעילויות, מיחס הצוות ומן הקשר עם ההנהלה) ובין תחושת הביתיות. עוד עולה שידע מוקדם רב יותר על בית האבות משפר את תחושת הביתיות במקום. גם בחירה של הדייר בבית האבות מבין כמה אפשרויות משפרת את תחושת הביתיות. תחושת בדידות בתדירות נמוכה נמצאה מתואמת עם תחושת ביתיות רבה.

ניתוח רב-משתני מצא כי המשתנים העיקריים התורמים להסבר תחושת הביתיות הם שביעות רצון מן החדר, מן האוכל, מן הפעילויות, מן הקשר עם הצוות ומן הטיפול האישי.

מסקנות

מן התוצאות עולה כי הגורמים העיקריים שעשויים לשפר את תהליך הקליטה של דייר בבית אבות ואת תחושת הביתיות שלו במקום הם: ידע מוקדם על המקום ואפשרות בחירה מבין כמה מסגרות; שביעות רצון מן החדר ומן האוכל, קשר טוב עם הצוות והדיירים, שביעות רצון מיחס הצוות המטפל ושביעות רצון מן הפעילויות במקום. נושא הפעילויות נמצא מתואם כמעט עם כל הממדים של תחושת הביתיות ובתשובות הפתוחות הביעו הדיירים רצון בשיפור נושא זה. נושאים נוספים שבהם נמצאה שביעות רצון נמוכה יחסית הם יחס ההנהלה ומבנה המקום. הכלי למדידת תחושת ביתיות נמצא משקף מגוון היבטים של תחושה מורכבת זו ומתאים לשימוש שוטף על ידי המשרד. ממצאי המחקר נותנים פתח לתכנון בתי האבות בעתיד וגם לשיפור תחושת הביתיות ורווחת הדיירים בבתי האבות הקיימים.