הרקע למחקר
"אימוץ עם קשר" הוא מודל שמיועד לילדים שטרם האימוץ היה להם קשר עם המשפחה הביולוגית שלהם ונמצא כי שימור הקשר מיטיב איתם. בשנים האחרונות שופטים נוטים לאשר הן יותר מקרים של אימוץ שיש בו קשר בין המאומצים להוריהם הביולוגיים והן יותר מפגשים ביניהם (עד 12 בשנה). כמו כן חל שינוי במאפייני המקרים שבהם בית המשפט קובע לפעול לפי המודל. השירות למען הילד ואגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים פנו אל צוות המחקר במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לערוך מחקר על יישום המודל בישראל ועל הדרכים לשפרו.
מטרת העל
מטרת-העל של המחקר היא ללמוד לעומק על יישומו לאורך זמן של המודל "אימוץ עם קשר" בישראל ועל עקרונות הפרקטיקה המיטבית, על פי הניסיון שהצטבר בשנים האחרונות במקרים החלוציים. נבחנו ניסיונם של המאומצים, של המאמצים ושל ההורים והאחאים הביולוגיים ואף ניסיונן של העו"סיות לחוק אימוץ ילדים, המלוות מקרי "אימוץ עם קשר" בישראל. המטרה היא שהמידע מן המחקר יסייע לקובעי המדיניות בגיבוש קווים מנחים ותורה מקצועית שתתמוך ביישום מיטבי של המודל בישראל.
שיטת המחקר
המחקר נערך בשיטה האיכותנית וכלל:
- שלושה ראיונות רקע עם נשות מקצוע במטה השירות למען הילד במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, הראיונות נעשו במתכונת מקוונת בחודשים פברואר-מארס 2020.
- חקר מקרים שעסק במקרים מן המחקר שערך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בשנים 2011-2010[1] (המחקר הראשון) על אודות 11 מאומצים, שנולדו ל-8 משפחות ביולוגיות ואומצו על-ידי 10 משפחות מאמצות. נעשו ראיונות עומק מובנים למחצה, רובם במתכונת מקוונת ומיעוטם פנים אל פנים, בחודשים פברואר עד נובמבר 2020.
- שתי קבוצות מיקוד: האחת של עו"סיות לחוק אימוץ ילדים העוסקות בפיתוח שירותים תומכי אימוץ, והשנייה של עו"סיות המלוות מקרים רבים של "אימוץ עם קשר". המפגשים נעשו במתכונת מקוונת, ביוני 2020.
הראיונות ודברי המשתתפים בקבוצות המיקוד תומללו, נותחו ועובדו על ידי צוות המחקר במכון ברוקדייל על פי שיטת הניתוח התמטית האיכותנית. הניתוח בחקר המקרים הורכב מכמה רבדים: החל מניתוח כל ריאיון בנפרד, עבור בהשוואה בין המקרים, וכלה בהשוואה בין הראיונות מהמחקר הראשון לראיונות מהמחקר הנוכחי.
ממצאים
דוח המחקר מתאר היבטים שעלו בחקר המקרים ובוחן אם חל בהם שינוי בעשור שחלף מאז ביצוע המחקר הראשון. נוסף על כך הוא מתאר את תפיסות המרואיינים על אודות המודל "אימוץ עם קשר" על פי שלושה מקורות המידע.
מדברי המרואיינים עלה כי ל"אימוץ עם קשר" ישנם יתרונות; כי הוא אינו מתאים לכל מאומץ/ הורה מאמץ/ הורה ביולוגי; וכי הוא כרוך במחירים מבחינת צלעות האימוץ (ההורים המאמצים, המאומצים וההורים הביולוגיים).
עוד מציג המחקר את תפיסות המרואיינים על דרכים לשיפור המודל. חלקן מתיישבות עם מאפייני הפרקטיקה המיטבית באימוץ פתוח בעולם, כפי שעלו מסקירות בין-לאומיות[2], וחלקן מתייחסות לדרכי העבודה הייחודיות לישראל.
מסקנות והמלצות
כדי לשפר את יישום המודל "אימוץ עם קשר" בישראל רצוי להתאים את דרכי העבודה לעקרונות הפרקטיקה המיטבית שנמצאו בסקירות הבין-לאומיות. כך למשל רצוי לפעול למתן ליווי כוללני יותר למאומצים, להורים המאמצים ולבני המשפחה הביולוגית שעימם יש קשר לאורך השנים, ובמיוחד עם השילוב באימוץ, בגיל ההתבגרות של המאומץ ועם הגיעו לגיל 18. כמו כן מומלץ לפעול להתאמת הליווי לעידן שבו ניתן לאתר בקלות אנשים ברשתות החברתיות. נוסף על כך, רצוי לפעול לשיפור דרכי העבודה בישראל: לגישור על הפערים בתפיסות המקצועיות בין בתי המשפט לענייני משפחה ובין שירותי האימוץ; לשיפור מפגשי הקשר מבחינת התדירות והסביבה שבה הם מתקיימים; וכן להרחבת התקינה של העו"סיות לחוק האימוץ ולהדרכתן השוטפת, כדי שתוכלנה להתמודד היטב ולאורך זמן עם האתגרים במודל "אימוץ עם קשר".
[1] שורק, י. וניג'ם-אכתילאת, פ. (2012). "מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ": חקר מקרים. אימוץ עם קשר ואימוץ על-ידי משפחות אומנות. מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל.
[2] שורק, י. וניג'ם-אכתילאת, פ. (2012). מסמך רקע לתוכנית "מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ". מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל; שורק, י. וניג'ם-אכתילאת, פ. (2019). אימוץ פתוח: סקירת ספרות. אגף למחקר, תכנון והכשרה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בשיתוף מכון מאיירס-ג'וינט- ברוקדייל.