בשלהי 2019 ובתחילת 2020 התפשטה מחלת ה- COVID-19 , הנגרמת על ידי נגיף קורונה ( SARS-CoV-2 ), מסין לכל העולם. ב- 11 במארס 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי שהמחלה היא מגפה עולמית (פנדמיה). אי-לכך, מדינות ברחבי העולם, ובהן ישראל, הכריזו על מצב חירום ונקטו מדיניות של ריחוק חברתי והשבתה חלקית של המשק.
את השפעות המצב על הצרכים של ילדים ובני נוער אפשר לחלק לשני היבטים:
• השפעות של הפנדמיה – מצוקה רגשית של הילדים והוריהם, חולי, אובדן ושכול בחלק מן המשפחות, אתגרים בהשגחה על ילדים להורה שנמצא בבידוד עקב הדבקה ועוד.
• השפעות של מדיניות ההגבלות על התנועה , הריחוק החברתי והשבתת המשק – פגיעה בהכנסות של משק הבית, הגדלת פערים לימודיים והתפתחותיים, בדידות וניתוק ממערכ ות תמיכה, היעדר אפשרות להפגה, אוורור, מרחב אישי ועוד.
נוסף לכך, אחת מן המשמעויות של המדיניות שננקטה היא שינויים מהותיים בכל הקשור למענים העומדים לרשות ילדים ובני נוער בסיכון (להלן: ילדים) ולמשפחותיהם. מענים אוניברסליים וייעודיים כאחד ניצבו ועדיין ניצבים בפני חסמים הנוגעים לעצם הפעלתם – סגירה של מענים וצמצום כוח אדם, וחסמים ביישום דרכי הפעולה הנהוגות בהם, כך שיענו על ההנחיות למניעת הדבקה.
השילוב בין השניים – העצמת הצרכים מחד גיסא וצמצום המענים מאידך גיסא – מייצר מציאות מורכבת, המצריכה היערכות מיוחדת. נדרשת התארגנות להנגשת המענים ולהתאמתם לאיתור מצבי סיכון ולטיפול בהם, כדי להבטיח המשך השגת התוצאות עבור הילדים והמשפחות וכדי לצמצם את הסיכון בכלל ואת הסיכון הנגרם מהשלכות המשבר בפרט.
מצבי משבר וחירום הם דינמיים מטבעם וחלים במהלכם שינויים תדירים במצב הילדים ובמצב המענים המופעלים במסגרת 360° – התוכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון. על רקע זה עלולה המדיניות לעיתים להיות תגובתית ואפילו אוטומטית במידת מה. אולם, דווקא במציאות של חוסר ודאות רבה יש מקום לשימוש בחשיבה תוצאתית, הכוללת תכנון סדור, ניטור ומדידה ושימוש מושכל במידע המצטבר כדי לשפר ולטייב את תהליכי קביעת המדיניות. חשוב לציין כי אופיו הדינמי של המשבר מצריך גמישות מסוימת בשימוש בחשיבה התוצאתית ובמעבר בין שלביה. זאת ועוד, דווקא במצבים אלה, שבהם המציאות מכתיבה עצירה של חלק מן הפעילות ושינויים מרחיקי לכת בחלקה האחר, נוצרת הזדמנות לבחינה של התוכנית כולה – גם זאת ניתן לבצע באמצעות החשיבה התוצאתית.
מדריך זה הוא פרי יוזמה משותפת של הצוות לחשיבה תוצאתית במכון מאיירס-ג'וינט ברוקדייל ושל 360° – התוכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון, והוא נועד לסייע ליישובים להתארגן מחדש בעת המשבר ולאחריו, בהתבסס על עקרונות החשיבה התוצאתית שעומדת בבסיס 360° – התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון ותוך התאמתם לעיתות משבר וחירום. בסוף המדריך תוכלו למצוא שלושה נספחים שיסייעו לכם ביישומו: נספח א' – תקציר שלבי העבודה; נספח ב' – מחוון הערכת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון; נספח ג' – רשימת תוצאות ביניים ודוגמאות לדרכי פעולה.