פרויקט Parents and Children Together- PACT מיועד לקדם ילדים בגיל הרך בני העדה האתיופית על מנת לחזק את השתלבותם המוצלחת במערכת החינוך ובחברה הישראלית. זאת, על רקע פערי השפה והתרבות והמצוקה הכלכלית העמוקה של עולי אתיופיה, שהובילו גם לפערים ניכרים בתפקוד הלימודי של ילדיהם, לעומת ילדים שאינם יוצאי אתיופיה. הפרויקט הוא יוזמה משותפת של פדרציות יהודיות בארצות-הברית ושל ג'וינט-ישראל, בשותפות משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, גופים ועמותות ציבוריות. הפרויקט החל לפעול בבאר שבע בשנת הלימודים תשס"ט (1998/99), ובשנת 2000 התרחב לערים נוספות בארץ – רחובות, רמלה, עפולה, חדרה ונתניה. בשנת 2012 הפרויקט פועל ב-15 יישובים ברחבי הארץ.
אסטרטגיית הפרויקט התגבשה על רקע הפיצול הקיים בין הגורמים השונים במערכת השירותים לגיל הרך, דבר שנתן את אותותיו גם בחוסר התייחסות כוללנית למערך השירותים בגיל הרך בעבור האוכלוסייה יוצאת אתיופיה. הפרויקט הציב לעצמו אתגר כפול: לנסות להביא לתיאום במערכת שהתיאום בה לקה בחסר מחד, ומאידך להתמודד עם הצרכים הייחודיים של האוכלוסייה יוצאת אתיופיה. ייחודו של הפרויקט הוא באימוץ גישה כוללת להתמודדות עם אתגרים אלה, תוך התבססות על עקרונות של עבודה הוליסטית במעגלי החיים השונים של הילד, שיתופי פעולה בין-ארגוניים ושותפות עם קהילת יוצאי אתיופיה. בתחילתו, התמקד הפרויקט בילדים בגיל הרך ובהוריהם. בשנת הלימודים 2002/03 החל לפעול בחלק מערי PACT מרכיב נוסף בפרויקט הנקרא PACT+, שתכליתו לספק תמיכה נוספת לילדים יוצאי אתיופיה בבתי-הספר היסודיים, ובכך ליצור רצף שירותים שיאפשר שימור והמשכיות ההישגים בקרב אוכלוסיית היעד של הפרויקט. בין היתר, הפרויקט כלל:
-
הרחבת שילובם של הילדים במסגרות חינוכיות לגיל הרך
-
מתן העשרה בתחומי השפה והאוריינות לילדים בגיל הרך ולתלמידי בתי-ספר יסודיים
-
עבודה עם הורים יוצאי אתיופיה בנושאים הקשורים לגידול ילדים
-
פיתוח מודלים מותאמים תרבותית של התערבויות לאוכלוסייה יוצאת אתיופיה
-
הכשרת אנשי המקצוע והרחבת מודעותם למאפיינים התרבותיים של הקהילה
מחקר ההערכה ליווה את הפרויקט מראשיתו, ובמשך 10 שנים, ובחן הן סוגיות ביישום הפרויקט והן את תוצאותיו ביחס לילדים (בגילים 3, 6 ו-8) ולהוריהם. הדוח הנוכחי מסכם עשר שנות הערכה של הפרויקט בשש ערים. הוא כולל סקירת ספרות העוסקת בתכניות התערבות בקרב ילדים מאוכלוסיות חלשות, וממצאי מחקר בשני תחומים: תוצאות הפרויקט בעבור הילדים וההורים, ותהליכי העברת האחריות והמשכיות היישום של הפרויקט בשנת 2009/10. להלן ממצאי המחקר העיקריים:
-
המחקר מצביע על הישגים ניכרים של הפרויקט בהרחבה, בגיוון ובהתאמה של מערך השירותים לגיל הרך לילדים יוצאי אתיופיה ולהוריהם; ביצירת מנגנונים לקידום שיתוף פעולה ותיאום בין-ארגוני; בהקניית דרכי עבודה מיטביות בתחומים של תכנון, הקצאת משאבים ומעקב אחר מצב הילדים; בהכשרת אנשי מקצוע ובהעלאת מודעותם למאפיינים התרבותיים הייחודיים של בני הקהילה ובחיזוק מעורבותם של בני הקהילה האתיופית כמנהיגים קהילתיים וכשותפים לתכנון ולהפעלה של תכניות שונות למען הקהילה.
-
ממצאי המחקר מלמדים על שיפור ניכר בתפקוד הלימודי של הילדים ביחס לקבוצת השוואה ולאחר ניטרול השפעת שינויים במאפייני האוכלוסייה לאורך השנים. השיפור ניכר במיוחד בקרב הילדים הצעירים (בגן ובכיתה א): במהלך שנות פעילות הפרויקט בערים השונות, אחוז תלמידי כיתה א יוצאי אתיופיה המתקשים בלימודיהם ירד ב-40% בתחום השפה, וב -55% בחשיבה מתמטית; חלה גם עלייה באחוז התלמידים המתפקדים היטב בתחומים אלה. שינויים אלה הובילו לצמצום משמעותי של הפערים בין התלמידים יוצאי אתיופיה לבין התלמידים האחרים.
-
במקביל, חל שיפור גם במעורבות ההורים במסגרות החינוך של הילדים ובלימודיהם, ונצפתה הכפלה בהיקף תעסוקת האמהות.
-
בשנים האחרונות, מתבצעת בערים בהן פועל הפרויקט היערכות לקראת צמצום מעורבותו של הג'וינט. המחקר מצא עדויות משמעותיות להמשכיות יישומו של הפרויקט לאחר צמצום המעורבות של הג'וינט, ולהעברת האחריות על הפעלתו לרשויות המקומיות. נמצא שבשנת 2011, למרות הירידה בתמיכה הכספית של הפדרציות היהודיות, היקף התקצוב של הפרויקט לא ירד, בזכות מציאת מקורות מימון חליפיים, רובם עירוניים וממשלתיים. היווצרות שיתופי פעולה במימון ובהפעלה של תכניות עם יוזמות ממשלתיות כגון התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, שכוננו על בסיס עקרונות הפעולה שהפרויקט ביקש לקדם, מגבירה גם היא את סיכויי המשכיותו של הפרויקט.
בצד העדויות להצלחת הפרויקט, המחקר מצביע על אתגרים שעומדים עדיין בפני מובילי הפרויקט והגורמים הנוספים המעורבים בקידום האוכלוסייה יוצאת אתיופיה, ובהם, צורך בהמשך תמיכה בתלמידים יוצאי אתיופיה, על מנת להמשיך ולצמצם את הפערים שעוד נותרו, וחיזוק התמיכה בתלמידים בכיתות הגבוהות של בית-הספר היסודי, על מנת לאפשר להם להתמודד עם הדרישות הלימודיות המתגברות; המשך תמיכה מקצועית באנשי המקצוע בערים; המשך חיזוק השותפויות בין אנשי המקצוע וקהילת יוצאי אתיופיה; והמשך הפצתם של המודלים והשירותים שפותחו במסגרת הפרויקט.
ממצאי המחקר נדונו בכל שנה עם מובילי הפרויקט ברמה המקומית והארצית, והיוו בסיס לשיפורו לאורך כל הדרך. בימים אלה ממצאי המחקר מהווים בסיס לדיונים בין הנהלת הפרויקט לבין משרד החינוך, ביחס להמשך השותפות בהפעלת הפרויקט וחיזוקה.
המחקר הוזמן על-ידי ג'וינט-ישראל והפדרציות היהודיות בקליבלנד, ניו-יורק, וושינגטון, דטרויט, בולטימור, לוס-אנג'לס, מיניאפוליס, ופאלם ביץ', ומומן בסיועם.