תוכנית “תיאום הורי”: מחקר הערכה מעצבת

רקע

משפחות המצויות במשבר גירושין בעצימות גבוהה מעסיקות רבות את מערכות הרווחה והמשפט בארץ ובעולם כולו. ספרות המחקר שהצטברה במשך השנים מצביעה על השפעות שליליות ארוכות טווח של משבר זה על הילדים וההורים במשפחות אלו. הוועדה לבחינת מדיניות משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ-ביתיות ונושא הסדרי ראייה (ועדת סילמן) הצביעה על מחסור במענים הולמים עבור משפחות אלו, והמליצה על הפעלתה של תוכנית הפיילוט הניסיונית “תיאום הורי”, אשר פועלת ברחבי העולם. תוכנית “תיאום הורי” מופעלת בתחנות לטיפול זוגי ומשפחתי ומטרתה לתת מענה טיפולי הולם למשפחות אשר עוברות משבר גירושין בעצימות גבוהה. כמו כן הומלץ על ליווי הפיילוט במחקר הערכה. בשנת 2016 פנתה ג’וינט ישראל-אשלים אל מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל בבקשה לערוך הערכה מעצבת לפיילוט, אשר הופעל בשש תחנות לטיפול זוגי ומשפחתי ברחבי הארץ. המחקר הנוכחי נערך בשנים 2019-2016 וכלל הבניה של מודל לוגי אשר התווה את דרך הפעלת התוכנית, הערכה מעצבת לבחינת הפיילוט והערכה מסכמת לקראת הרחבתו בתחנות נוספות.

מטרה

ההערכה המעצבת נערכה במטרה לסייע למובילי הפיילוט בהתאמתו למשפחות בישראל, לבחון את אופן יישומו ותוצאותיו ולסייע למקבלי החלטות בשיפור התוכנית ובקבלת החלטות הנוגעות להפצתה ברחבי הארץ.

שיטה

ההערכה כללה רכיב כמותי ורכיב איכותני. כלי המחקר ברכיב הכמותי היו: שאלון למילוי עצמי להורים בטרם התיאום ההורי; ריאיון טלפוני עם ההורים שישה חודשים לאחר סיום ההתערבות; ושאלון למילוי עצמי למתאמים (מטפלים זוגיים ומשפחתיים מוסמכים או עו”ס לעניין סדרי דין) בנוגע לכל משפחה, אשר מולא מייד בתום מפגשי התיאום ההורי. כלי המחקר ברכיב האיכותני היו: ראיונות עומק חצי מובנים עם בעלי תפקידים בשלבים שונים של הפעלת הפיילוט; קבוצות מיקוד של מתאמים; ומידע משלוש שאלות פתוחות שההורים נשאלו בראיונות הטלפוניים עימם, כחצי שנה מסיום ההתערבות.

ממצאים

ממצאי הרכיב הכמותי מצביעים על כך שהפיילוט הצליח, במרבית המקרים, לגייס את שני ההורים הנמצאים במשבר גירושין בעצימות גבוהה להגיע באופן תדיר וסדיר למפגשים משותפים. נוסף על כך, נמצאו הישגים חיוביים ומובהקים במדדי התוצאה הרצויים בקרב ההורים שהשתתפו בפגישות התיאום: 87% מן המשפחות הצליחו לגבש הסכמות לפחות מסוג אחד במהלך התיאום ההורי; חל שיפור בהיבט של הוצאת הילדים מן העימות הזוגי; חל שיפור בדרכי התקשורת בין ההורים בנושאים הנוגעים לגידול ילדיהם, ובו בזמן חלה ירידה בתקשורת השלילית בין ההורים, בעמדות שליליות זה כלפי זה ובהתנהגויות מזיקות ואלימות ביניהם וכלפי הילדים. כמו כן חלה הפחתה ניכרת בפניית ההורים לתביעה בבתי המשפט ובבתי הדין הדתיים, וכן חלה הפחתה במעורבות של עובד סוציאלי (עו”ס) לעניין סדרי דין לאחר התיאום. נמצא כי הגורמים המנבאים את הצלחת התיאום הם: השתתפות בתהליך התיאום ללא השהייתו; מספרמיטבי של פגישות עם שני ההורים (כ-15 פגישות); סיום התיאום בעת השלמת התהליך, על פי תפיסת המתאמים; ועצימות עימות גבוהה שאינה חמורה.

לצד הישגי הפיילוט, נמצאו גם אתגרים אשר הקשו על תהליך התיאום ועל השגת התוצאות הרצויות: ב-69% מן המקרים תקופת ההכנה של ההורים לתיאום הייתה ארוכה מן המתוכנן וב-76% מן המקרים, הסתיים התיאום בטרם השלמתו, על פי תפיסת המתאמים. 42% מן המשפחות הפסיקו את התיאום בעקבות השהיית תהליך ו-82% מהן לא חזרו לתיאום. כדי לבחון את הקשר שבין עצימות העימות בין ההורים ובין הצלחת התיאום, נבנה מדד ‘רמת עצימות עימות גבוהה’ קליני וסטטיסטי המייצג שלוש דרגות של עצימות עימות גבוהה (מתונה-גבוהה, אינטנסיבית וחמורה). זאת, בהתבסס על נקודת המוצא כי על אף שכלל ההורים המגיעים לתיאום מצויים בעימות בעצימות גבוהה, ישנן דרגות עצימות הנבדלות בחומרתן. נמצא קשר הפוך מובהק בין רמת עצימות עימות גבוהה ובין הצלחת התיאום על פי מדדי התוצאה הרצויים. כלומר, ככל שעצימות העימות ההורי הייתה גבוהה וחמורה יותר בטרם התיאום, השיפור במדדי התוצאה הרצויים היה נמוך יותר.

ממצאי הרכיב האיכותני מצביעים על כך שעל פי תפיסת אנשי המקצוע בתוכנית, הפיילוט הצליח להגיע גם להורים שנראה שלא ניתן לטפל בהם. הצלחה זו מיוחסת לכך שהתוכנית אינה מתמקדת בעימות הזוגי עצמו. הגורמים שצוינו על ידי אנשי המקצוע כמסייעים בהשגת מטרות התוכנית הם :היות התוכנית מובנית וממוקדת, בעלת נהלים ברורים, וכן שימוש בכלים מגוונים לפיתוח תקשורת הורית מכבדת ובכלים של גישור ופתרון בעיות. אתגרים מרכזיים שעלו מן הראיונות התייחסו לכך שלפי תפיסת אנשי המקצוע, חלק מן המשפחות המשתתפות בתוכנית דורשות התייחסות דיפרנציאלית והתאמה של מטרות התיאום. כמו כן תפקיד המתאם ההורי נתפס כשוחק ותובעני מבחינה נפשית ועבודתם של המתאמים ב”קוֺ” (co) עשויה אף היא להיות מושפעת באופן שלילי מן העימות ההורי העולה בפגישות התיאום. מניתוח השאלות הפתוחות בשאלוני ההורים עולה כי חלק מן ההורים הביעו שביעות רצון מתהליך התיאום אשר שויכה, בין היתר, למקצועיות המתאמים וליכולתם ליצור שיח מכבד וממוקד בילדים, וחלקם הביעו חוסר שביעות רצון מתהליך התיאום אשר שויך, בין היתר, לעלוּת התיאום, לחוסר יכולת המתאמים לאכוף החלטות והסכמות שמתקבלות בתיאום, להתמקדות רק בילדים ולחוסר בפגישות אישיות עם ההורים.

המלצות

  1. לפעול לצמצום השהיות התהליך והנשירה מן התוכנית
  2. לבחון התאמה דיפרנציאלית של מטרות התוכנית ומהלכה לסוגים שונים של משפחות, לרמות עימות שונות ולמשכי תיאום שונים
  3. לפעול ליישום מלא יותר של התוכנית על פי המודל המתוכנן
  4. לפעול לחיזוק המתאמים ולמניעת שחיקתם
  5. לערוך מחקר המשך על הטמעת התוכנית ויישומה על פי מסקנות דוח זה