רקע
בשנת 2006 נוסחה באו"ם האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות ונקבעו בה אמות מידה לשוויון של אנשים עם מוגבלות, להשתתפותם הפעילה והעצמאית בחברה, וכן לנגישות ולקבלת החלטות הנוגעות לחייהם. בישראל יש חקיקה מתקדמת בדבר שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, והיא נוגעת לתחומי חיים רבים, זאת בעקבות השפעות בין-לאומיות ומאבקים ומהלכים מקומיים. למרות היוזמות והחקיקות לקידום ההשתתפות בחברה של אנשים עם מוגבלות, עדיין יש פערים בין אנשים עם מוגבלות ואנשים ללא מוגבלות בכל תחומי החיים. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הזמינה מחקר לבחינת תחומי חיים מרכזיים להשתתפות בחברה (על פי האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות), מנקודת מבטם של אנשים עם מוגבלות.
מטרות המחקר
- לספק תמונת מצב על ההשתתפות בחברה של אנשים עם מוגבלות בישראל במגוון תחומי חיים מנקודת המבט של אנשים עם מוגבלות:
- בקרב כלל האוכלוסייה לפי הימצאות מוגבלות
- בקרב אנשים מן האוכלוסייה הערבית לעומת בקרב אנשים מן האוכלוסייה היהודית
- לבחון את העמדות והתפיסות של אנשים ללא מוגבלות על השתתפות בחברה של אנשים עם מוגבלות
שיטה
סקר טלפוני בקרב אנשים בני 20+ נערך בין אוגוסט 2022 למרץ 2023, בעברית ובערבית. המדגם לסקר הטלפוני הכיל 15,000 רשומות של אנשים מן האוכלוסייה הבוגרת. מהם השיבו על השאלון 1,345 נבדקים: 658 (49%) מהם אנשים עם מוגבלות ו-687 (51%) אנשים ללא מוגבלות (היענות של כ-9%). 421 (31%) היו מן האוכלוסייה הערבית (212 עם מוגבלות ו-209 ללא מוגבלות) ו-924 (69%) היו מן האוכלוסייה היהודית (446 עם מוגבלות ו-478 ללא מוגבלות). הסקר התבסס על פיתוח כלי איתור חדש לזיהוי אנשים עם מוגבלות ועל פיתוח שאלונים על השתתפות בחברה (שאלון עומק ושאלון ביקורת), בין היתר באמצעות קבוצות מיקוד של אנשים עם מוגבלות. ועדת היגוי מקצועית מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ליוותה את תהליך המחקר ועם חבריה נמנו אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע שיש להם ידע רחב בתחום.
עיקרי הממצאים
הדוח מציג נתונים עדכניים על הפערים בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות בכל תחומי החיים, כגון השכלה, תעסוקה, אוריינות דיגיטלית וצריכת שירותי בריאות. גם בקרב האוכלוסייה הערבית נמצאו פערים בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות במגוון תחומי חיים. בחלק מתחומי החיים שנבדקו נמצא שהפערים בין אנשים עם וללא מוגבלות באוכלוסייה הערבית היו גדולים יותר מן הפערים באוכלוסייה היהודית, למשל בתחום ההשכלה והתעסוקה.
המחקר הצביע על כמה חסמים חברתיים שיש לתת עליהם את הדעת כדי לצמצם את הפערים בין אנשים עם מוגבלות ואנשים ללא מוגבלות:
- 4% עד 34% מן האנשים ללא מוגבלות אינם מסכימים שאדם עם מוגבלות יהיה מעורב בחייהם. לדוגמה: 34% מן האנשים ללא מוגבלות אינם מסכימים שאדם עם מוגבלות יהיה שותף שלהם לדירה, ו-15% אינם מסכימים שהוא יהיה עמית שלהם בעבודה. אנשים ללא מוגבלות הסכימו למעורבות של אנשים עם מוגבלות חושית או פיזית בחייהם יותר משהסכימו למעורבות של אנשים עם אוטיזם, מוגבלות נפשית או מוגבלות שכלית-קוגניטיבית בחייהם
- אנשים עם מוגבלות שסיימו תיכון ורצו להמשיך להשכלה על-תיכונית אך לא עשו זאת, ציינו כגורמים מעכבים את המוגבלות עצמה או את מצב בריאותם ואי-קבלת התאמות מספקות. 56% מן האנשים עם מוגבלות שרכשו השכלה לאחר סיום בית ספר תיכון וחשו שנדרשו להם התאמות ממוסד הלימודים, לא קיבלו אותן; חוץ מהם 20% דיווחו כי לא ידעו כלל שיש אפשרות לקבל התאמות
- אנשים עם מוגבלות בגיל העבודה שאינם עובדים וחיפשו עבודה, דיווחו על גורמים תומכי תעסוקה שעשויים לעזור להם להתחיל לעבוד: עזרה בחיפוש עבודה (29%), גמישות או התאמות בשעות העבודה (22%), ליווי וסיוע בשלבי הקליטה וההסתגלות לעבודה (17%)
- בשנים האחרונות קודמה מדיניות להנגשת המרחב הציבורי ושירותים ציבוריים רבים עבור אנשים עם מוגבלות. למרות זאת דיווחו 14% עד 28% מן האנשים עם מוגבלות ששירותים או פעילויות אינם נגישים עבורם
הצעה לציטוט בעברית:
נגר אידלמן, ר., ברלב, ל., נמר פורסטנברג, ר. וגולובנציץ, א. (2024). השתתפות בחברה של אנשים עם מוגבלות. דמ-24-012. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.