מגמות בהשתלבותם של עולי ברית המועצות לשעבר בחברה הישראלית בשני העשורים האחרונים

יותר משני עשורים עברו מתחילת העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר בראשית שנות התשעים של המאה העשרים, ומאז קלטה ישראל למעלה ממיליון עולים. המחקר מנתח, על בסיס מגוון מאגרי מידע, את השינויים בחיי העולים מאז עלייתם (בשנים 1990–2013) ואת הגורמים להם. הוא עוסק בעולים המבוגרים, ובנושאים נבחרים – בילדים ובני נוער  בגיל בית הספר (כולל ילדי עולים שנולדו בישראל). הניתוח מקיף נושאים רבים: הרכב דמוגרפי, מצב כלכלי, תעסוקה, חינוך, שליטה בשפות ואוריינות מחשב, שירות צבאי/לאומי, בריאות גופנית ונפשית, מדדים סובייקטיביים של איכות החיים וההחלטה אם להמשיך לחיות בישראל. כמו כן נערכו השוואות בין נתוני העולים לבין נתוני כלל האוכלוסייה היהודית בישראל ונתוני יהודים שהיגרו מבריה"מ לשעבר למדינות אחרות (ארצות הברית וגרמניה).

המחקר מבוסס על מספר רב של מקורות. קובצי הלמ"ס: מפקדי האוכלוסין מהשנים 1995 ו-2008 וקובצי האוכלוסייה השנתיים, סקר כוח אדם, סקר חברתי, סקרי הוצאות והכנסות של משקי הבית, סקרי בריאות וסקר העולים משנת 2010. קבצים אחרים ממקורות מגוונים: קובצי בגרויות ומיצ"ב של משרד החינוך, נתוני HIAS וסקר NJPS משנת 2000/1 על מהגרים יהודים מבריה"מ לשעבר החיים בארה"ב ומחקרים על מהגרים יהודים מבריה"מ לשעבר החיים בגרמניה.

נמצאו מספר ממצאים מעודדים, ובהם:

  • רובם המכריע של העולים "מרגישים בבית" ומתכוונים להישאר בארץ.
  • שיעורי הילודה של הנשים העולות בישראל עלו.
  • השליטה בעברית ואוריינות המחשב של העולים השתפרו במהלך השנים, בעיקר בקרב הדור הצעיר.
  • אחוז העולים בגיל 34-20 ששירתו בצה"ל דומה לזה שבקרב כלל הישראלים באותו הגיל.
  • אחוז ילידי בריה"מ לשעבר הזכאים לתעודת בגרות גדל בשנים האחרונות, ובקרב ילדי העולים שנולדו בישראל אחוז זה עולה על הממוצע הארצי.
  • מספר הסטודנטים ושיעורם בקרב העולים הצעירים גדלו מהר, אף שרובם כבר אינם זכאים לתמיכה מיוחדת כעולים.
  • מעמד התעסוקתי-מקצועי של העולים משתפר בהדרגה, וכיום למעלה ממחצית העולים בעלי ההשכלה הגבוהה עובדים במשלחי יד מתאימים להשכלתם.
  • עם העלייה בוותק, רמת החיים של העולים מתקרבת לזו של שאר הישראלים.

עם זאת, נותרו לא מעט בעיות בקליטת עלייה זו:

  • לעולים רבים (בייחוד בגילים המבוגרים והבינוניים) אין שליטה מספקת בעברית ובאנגלית.
  • אחוז הנשירה מבתי הספר בקרב העולים גבוה ביחס לכלל התלמידים היהודים.
  • לעולים רבים (בייחוד החדשים יותר) אין תעסוקה במקצועם.
  • יש מצוקה כלכלית בקרב קבוצות  מבין העולים, למשל בקרב הקשישים, לפי מדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים.
  • לכמחצית העולים אין מגורים קבועים, אך השיעור יורד עם העלייה בוותק.
  • המצב הבריאותי של העולים (בייחוד המבוגרים) פחות טוב מהמצב של כלל היהודים.

ממצאי המחקר הוצגו לגורמים במשרד העלייה והקליטה, בסוכנות היהודית ובמשרדי ממשלה אחרים. היקפם הנרחב משמש תשתית להבנת הקשיים שהעולים מתמודדים אתם ולשיפור המאמצים לסייע להם.

אזכור הפרסום בספרות האקדמית

Shamir, M. (2018). The Elections in Israel 2003. Routledge.

Lissitsa, S., & Chachashvili‐Bolotin, S. (2019). Enrolment in Mathematics and Physics at The Advanced Level in Secondary School Among Two Generations of Highly Skilled Immigrants. International Migration.

Levi-Keren, M. (2016). Bias factors in mathematics achievement tests among Israeli students from the Former Soviet Union. Cogent Education3(1), 1171423.

הצעה לציטוט בעברית:
קונסטנטינוב, ו. (2015).מגמות בהשתלבותם של עולי ברית המועצות לשעבר בחברה הישראלית בשני העשורים האחרונים.
דמ-15-674. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

הצעה לציטוט באנגלית:
Konstantinov, V. (2015). Patterns of Integration into Israeli Society among Immigrants from the Former Soviet Union over the Past Two Decades. RR-674-15. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)