רקע
בישראל יש כיום יותר מ-50,000 אנשים שמונה להם אפוטרופוס; 85% מהם אפוטרופוסים בני משפחה ו-15% אפוטרופוסים מקצועיים. עד שנת 2014 הונהג בישראל פיקוח על אפוטרופוסים רק בנושאי רכוש. תמורות בעולם ובישראל בנוגע לעקרון האוטונומיה של האדם העלו צורך להרחיב את הפיקוח על אפוטרופוסים גם בעניינים אישיים (ענייני 'גוף') ולוודא שהאפוטרופוס מתייחס לכל תחומי החיים ובכלל זה טיפול רפואי, טיפול אישי, מסגרת מגורים מתאימה, עבודה ותעסוקה, חיי חברה ופנאי וכד'. זאת תוך התחשבות ברצונות האדם ופעולה על פיהם.
מטרות
המטרה המרכזית של הפיילוט הייתה לסייע למשרד המשפטים בעיצוב מערכת פיקוח לעניינים אישיים, שתאפשר איתור מצבים שבהם תפקוד האפוטרופוס אינו תקין. מטרה נוספת הייתה לספק מידע על מאפייני האנשים שיש להם אפוטרופוס, וכן על מאפייני האפוטרופוסים, על אופן מילוי תפקידם ועל צורכיהם.
שיטות
הפיילוט כלל שלושה שלבים עיקריים:
- פיתוח אינדיקטורים וכלים לבחינת תפקוד האפוטרופוס — שלב זה התבסס על 18 חקרי מקרים ו-39 ראיונות עם אנשי מקצוע ובחינת חוקים ונהלים בישראל ובעולם
- ביצוע הפיילוט — אפוטרופוסים מילאו שאלונים למילוי עצמי על אודות 502 אנשים. נערכו 453 ביקורים של מראיינים במקום מגורי האדם, אשר כללו ריאיון עם האפוטרופוס, תצפית וריאיון עם האדם. עובדות סוציאליות של מסגרות המגורים מילאו 213 שאלונים על אודות אנשים המתגוררים בהן. על סמך המידע שנאסף קבעה העובדת הסוציאלית של הפיילוט האם תפקוד האפוטרופוס תקין או שיש חשש לתפקוד לא תקין
- בחינת תוקף ומהימנות של הכלים — תיקוף של שיטת הפיקוח על ידי ביקור חוזר של עובדות סוציאליות ב-113מקרים.
ממצאים
ב-94% מן המקרים שהאפוטרופוס הוא בן משפחה, תפקודו נמצא תקין, אולם נמצא שלרבים צורך בהדרכה וסיוע בהתמודדות עם התפקיד. ב-52% מן המקרים של אפוטרופוסים מקצועיים נמצא חשש לתפקוד לא תקין, לרוב בשל אי-עמידה בנוהל בנוגע לביקורים ולהיכרות עם האדם.
אשר למאפייני האנשים שיש להם אפוטרופוס נמצא כי כמחציתם (46%) בני יותר מ-65. כמחצית מן האנשים (48%) גרים בקהילה והשאר גרים במסגרות מגורים. ל-75% מקרב בני יותר מ-65 יש דמנציה, ל-66% מקרב בני פחות מ-65 יש מוגבלות שכלית התפתחותית. בקרב אפוטרופוסים בני משפחה, 38% הם הורים, 30% הם בנים או בנות והיתר הם אחים או בעלי קרבה אחרת. רכזי הטיפול מטעם האפוטרופוסים המקצועיים משמשים אפוטרופוסים של 117 אנשים, בממוצע. עבור 85% מן האנשים שיש להם אפוטרופוס מקצועי ממונה מבקר אשר תפקידו להיות בקשר עימם.
מסקנות
מומלץ כי הפיקוח על האפוטרופוס יעשה בתיאום ובראייה אחת, הן מבחינת העניינים האישיים והן מבחינת העניינים הכספיים. מודל הפיקוח לעניינים אישיים, שנבחן בפיילוט, המבוסס על ביקור מראיין במקום המגורים של האדם ומתן חוות דעת על ידי עו”ס, מספק את המידע הדרוש לקביעת תפקוד בן המשפחה המשמש אפוטרופוס. אשר לאפוטרופוסים מקצועיים, נחשף פער משמעותי בין הבנת התפקיד על ידי האפוטרופוסים המקצועיים לבין תפיסת האפוטרופוס הכללי. במקרים אלו, נראה שיש יתרון למודל של פיקוח הנעשה על ידי עו”ס וכולל רכיב משמעותי של הדרכה לרכזי הטיפול. כך אפשר להשפיע באופן רוחבי על מקרים רבים. לאור ההבנה כי משאבי הפיקוח מוגבלים, חשוב ליצור סדרי עדיפויות בביצוע הפיקוח לפי גורמי סיכון הקשורים למאפייני האפוטרופוס, למאפייני האדם ולמאפייני הקשר בין האפוטרופוס לגורמים אחרים המעורבים בטיפול באדם.
הצעה לציטוט באנגלית:
Resnizky, S., Resnizky, I., Rozenfeld, C., Milshtein, E., Brodsky, J., Rivkin, D., & Goldenberg, H. (2019). Pilot for Supervision of Legal Guardians for Personal Affairs: Summary Report. RR-793-19. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)