ילדי עולים בגיל הרך עם צרכים מיוחדים: חסמים לצריכת שירותים ופתרונות מוצעים

מחקר זה נעשה בעקבות הצטברות התרשמויות שילדי עולים שיש להם צרכים מיוחדים אינם מקבלים את השירותים הנחוצים להם באותם היקף ויעילות שילדי ישראלים ותיקים זוכים להם. המחקר התמקד בילדי עולים (שעלו לארץ או נולדו בה להורים עולים) מגיל לידה עד 6, משום שזהו הגיל הקריטי לאיתור הצרכים המיוחדים ולטיפול בהם.

על-פי ההערכות, בישראל חיים כ-4,000 ילדי עולים בגיל הרך עם צרכים מיוחדים. המחקר נעשה בשיטה איכותנית המבוססת על ראיונות עומק. רואיינו בו 64 אנשי מקצוע בשירותי הבריאות, הרווחה והחינוך מכל רחבי הארץ ו-16 הורים לילדים עם צרכים מיוחדים: רובם עלו מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה. מהראיונות עלה כי יש שורה של חסמים המפחיתים מהיכולת להשתמש בשירותים, לעתים גם שנים רבות לאחר עליית ההורים, ובהם:

  •  קושי לקבל מידע בדבר זכויות ושירותים, בעיקר בגלל אי-התמצאות במערכת שירותים שונה מזו שבארצות המוצא ובשל מחסומי שפה וכן קושי לפעול למיצוי הזכויות גם לאחר השגת המידע
  • קושי להשתמש בשירותים בגלל מגבלות תחבורה ובשל קשיים כלכליים
  • הבדלים תרבותיים המשפיעים על היחס של הורים לצרכים המיוחדים של ילדיהם ועל מידת ההיענות להמלצות של אנשי מקצוע ישראלים
  • מחסור במענים בתחומי האבחון ותיאום הטיפול – בין היתר, אין כמעט מערכי אבחון מותאמים מבחינת שפה ותרבות לילדי העולים, ואין גם היערכות מתאימה לשיבוץ ילדים עולים סמוך למועד עלייתם במסגרות חינוך המתאימות לצורכיהם המיוחדים.

במסגרת המחקר זוהו פתרונות מקומיים היכולים להוות בסיס לשיפור הנגישות לשירותים ברחבי הארץ. במחקר אנו מציגים גם את הצעותיהם של אנשי מקצוע והורים לדרכי התמודדות נוספות עם החסמים שתוארו.

המחקר בוצע ביזמת המשרד לקליטת העלייה ומומן בסיועו ובסיועה של קרן מנדל ברמן למחקר על ילדים עם מוגבלויות. ממצאיו הוצגו לקובעי מדיניות ממשרדי הממשלה ומארגונים העוסקים בנושא, והם משמשים בסיס לתכנון מדיניות ושירותים לילדי עולים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם.