עקרונות לעבודה עם ילדים נפגעי התעללות והזנחה בני הקהילה האתיופית: חילוץ ידע על עבודה מיטבית מותאמת תרבות באמצעות המתודה "למידה מהצלחות"

ספר זה הוא פרי שיתוף פעולה בין מכון חרוב, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ועובדים סוציאליים וסמך מקצועיים בני הקהילה האתיופית, אשר עובדים במחלקות לשירותים חברתיים. מטרת הספר היא קידום העבודה הטיפולית עם ילדים נפגעי התעללות והזנחה בני הקהילה האתיופית. הפרויקט מהווה נדבך נוסף במאמצים הרבים שמשקיע מכון חרוב בהטמעת "כשירות תרבותית" (Cultural Competence) בתחום הגנת הילד ובפיתוחה.

בשנת 2015 פנה מכון חרוב לצוות "היחידה ללמידה מהצלחות ולמידה מתמשכת במערכות חברתיות" במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לבצע תהליך מובנה ושיטתי של איתור, תשאול ותיעוד סיפורי הצלחה העוסקים בעבודה מיטבית ומותאמת תרבות עם ילדים נפגעי התעללות והזנחה בני הקהילה האתיופית. את שבעת סיפורי ההצלחה המוצגים בספר איתרו העובדים הסוציאליים והסמך מקצועיים בני הקהילה האתיופית שהשתתפו בקבוצת "למידה מהצלחות", בליווי של מלוות למידה ממכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. תהליך התשאול, שנעשה על פי המתודה "למידה מהצלחות העבר – המתודה הרטרוספקטיבית" שפותחה במכון, חשף ידע מקצועי שהיה ברובו סמוי ולא מתועד.

מתוך שבעת סיפורי ההצלחה זוהו 19 עקרונות פעולה אשר מהווים בסיס להצלחת הטיפול ובהם:

  • מתן יחס של כבוד למטופלים והקפדה על שיתופם בכל החלטה הנוגעת לחייהם ולחיי ילדיהם
  • התקדמות הדרגתית בתהליך הטיפול, בקצב שמכתיב המטופל, לעתים תוך נכונות לקבל הידרדרות זמנית במצב הילדים או המשפחה
  • עבודה מערכתית תוך שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים במחלקה לשירותים חברתיים ומחוץ לה
  • שימוש בסמכותם של אנשי מקצוע מטפלים שותפים לשם יצירת שינוי משמעותי במצב המטופלים
  • השקעה מרובה בתהליך בניית אמון.

בספר שלושה פרקים. בפרק הראשון מתואר תהליך העבודה,  תפיסת העולם העומדת בבסיס ה"למידה מהצלחות" והמתודה הרטרוספקטיבית ואופן יישומה. כמו כן, מוצגת סקירת ספרות בנושא התעללות והזנחה בילדים ובני נוער, ונסיונות מערכת השירותים לתת מענה לבני הקהילה האתיופית בנושאים אלה. בפרק השני מוצגים עקרונות הפעולה המשותפים לסיפורי ההצלחה ובפרק השלישי מוצגים שבעת סיפורי ההצלחה בהרחבה.

התובנות המובאות בספר ישמשו בסיס לתהליכי ההכשרה ולמידה של אנשי מקצוע במחלקות לשירותים חברתיים ובמסגרות אחרות. הן רלוונטיות לא רק לעבודה עם אוכלוסייה האתיופיות, אלא גם עם אוכלוסיות נוספות.