שוק ביטוחי הבריאות הפרטיים בישראל, 2001

מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התמודדו קובעי המדיניות בישראל עם הצורך לעצב מדיניות המאזנת בין היתרונות לחסרונות שבשילוב ביטוח פרטי במערכת הבריאות הציבורית. דוח זה הוא השלישי בסדרה הבוחנת את שוק ביטוחי הבריאות הפרטיים בישראל (משלים ומסחרי). המחקר משלב בין התיאוריה הביטוחית לממצאים האמפיריים כדי לנסות ולהבין את המציאות של שוק ביטוח הבריאות הפרטי בישראל. בין היתר, נדונות סוגיות הקשורות להיקף שוק ביטוחי הבריאות הפרטיים ובעיית כפל הביטוח; השוואה בין גודל שוק הביטוח המשלים לבין גודל שוק הביטוח המסחרי, הגינות הפרמיות, הרווחיות והיציבות הפיננסית; היארעות כִּשלי השוק Adverse Selection ו-Moral Hazard ותופעת גריפת השמנת בשוק ביטוחי הבריאות הפרטיים; וכן הסדרת הביטוח הסיעודי הפרטי.

בין עיקרי הממצאים:

  • הביטוח המשלים (השב"ן) הוא בעל אופי של ביטוח חברתי (קולקטיב) המבוסס על סבסוד צולב
    (
    Community Rating). לעומת זאת, הביטוח המסחרי הוא בעל אופי של ביטוח פרט שבו כל אדם משלם לפי הסיכון שלו לחלות.
  • ב-2001 לשיעור ניכר מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל היה ביטוח משלים (64%) ול-26% היה ביטוח מסחרי. בין השנים 1999-2001 חל גידול בשיעור האנשים שיש להם שני סוגי הביטוחים מ-14% ל-20%, ממצא המעיד על בעיית כפל הביטוח.
  • לאורך השנים חל גידול בשיעורי הבעלות על הביטוח המשלים בקרב השכבות החלשות. בניגוד לכך, בין 1999 ל-2001 חלה עלייה בשיעור הבעלות על הביטוח המסחרי בקרב השכבות החזקות.
  • בין 1999 ל-2001 חל גידול בשיעור החולים הכרוניים בעלי הביטוח המשלים.
  • חמישים ואחד אחוזים ממבוטחי המשלים דיווחו ב-2001 כי השתמשו בשירות אחד לפחות של הביטוח המשלים. שיעור זה גבוה פי 1.5 משיעור השימוש ב-1997. כמו כן, מסתמנת ירידה ברווחיות תכניות הביטוח המשלים בין שנים אלה.
  • על אף ששיעור המבוטחים בביטוח המשלים גדול פי 2.5 מהמסחרי, גודלו הכספי של הביטוח המשלים (סך הכנסות ברוטו) לשנת 1999 היה קטן במעט מגודלו הכספי של הביטוח המסחרי (דמי הביטוח ברוטו של ענף מחלות ואשפוז): 891 מיליון ש"ח ומיליארד ש"ח, בהתאמה.
  • השוק בישראל לביטוח סיעודי הוא רחב יחסית למדינות אחרות בעולם והוא הולך ומתרחב: ל-25% מהאוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 22 יש ביטוח סיעודי פרטי (פרט או קולקטיב).
  • הממצאים מצביעים על הצורך בהסדרת מספר היבטים בשוק ביטוח הסיעוד הקבוצתי, ובכלל זה המשכיות, חיתום בתביעה, הוגנות יחס פרמיה/הטבה, יציבות התכניות, הבטחת ערך תגמול הביטוח לאורך זמן והפצת מידע. באשר לביטוחי בריאות וסיעוד פרט, נקבעו תקנות ועוגנו בחוק.

ממצאי המחקר הוצגו בפני שר הבריאות וקובעי מדיניות בכירים במערכת הבריאות, ושימשו כבר בדיונים על הביטוח המשלים במשרדי הבריאות והאוצר ובמכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות (כינוס ים המלח). כמו כן, הממצאים הוצגו במועצה הלאומית לגריאטריה וישמשו לבחינת מדיניות מימון האשפוז הסיעודי.

המחקר נערך במסגרת התכנית לחקר מדיניות הבריאות המשותפת לממשלת ישראל ולג'וינט-מכון ברוקדייל.

אזכור הפרסום בספרות האקדמית

Paolucci, F., Schut, E., Beck, K., GRE, S., Van de Voorde, C., & Zmora, I. (2007). Supplementary health insurance as a tool for risk-selection in mandatory basic health insurance markets. Health Economics, Policy and Law2(2), 173-192.

Paolucci, F. (2010). Health care financing and insurance: options for design (Vol. 10). Springer Science & Business Media.

Paolucci, F. (2007). The design of basic and supplementary health care fi nancing schemes: Implications for effi ciency and affordability.

Paolucci, F. (2011). Risk-Selection via Supplementary Health Insurance in Universal Mandatory Health Insurance for Basic Services. In Health Care Financing and Insurance (pp. 79-92). Springer, Berlin, Heidelberg.

Frech, H. E., & Zweifel, P. (Eds.). (2013). Developments in Health Economics and Public Policy. Springer.