שר"פ בבתי חולים בירושלים – סוגיות נבחרות

בעוד שמערכת הבריאות בישראל ממומנת בעיקר ממקורות ציבוריים, אפשר לרכוש שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) בבתי חולים ציבוריים. הנהגת שירותי רפואה פרטיים גם בבתי חולים ממשלתיים היא אחת מהסוגיות השנויות ביותר במחלוקת במערכת הבריאות היום. עם זאת, עד לעריכתו של מחקר זה, נמצאו רק מעט הוכחות אמפיריות לגבי תפקודו של השר"פ, והשפעתו על איכות הטיפול ועל יעילותו.

המחקר בדק מספר היבטים של פעילות השר"פ בחדרי ניתוח בשלושה בתי חולים בירושלים, שבהם פועל השר"פ. המחקר התבסס בעיקר על דוחות ממוחשבים מחדרי הניתוח של בתי חולים אלה לשנת 2001. בדוחות אלה רשומים מעל 37,000 ניתוחים;16% מהם בוצעו באופן פרטי – בשר"פ.

מחקר זה בדק סוגיות אלה:

*עד כמה השר"פ נגיש כלכלית לקבוצות אוכלוסיה שונות?

*עד כמה הרופאים הבכירים ביותר משתתפים בניתוחים במסלול הציבורי, ובאיזו מידה יש הבדלים בנושא זה בין שני המסלולים – הציבורי והפרטי?

*עד כמה השר"פ מתמקד בניתוחים בדרגת מורכבות גבוהה (כך שלהשתתפותו של מנתח בכיר מאוד יש יתרונות קליניים משמעותיים)?

להלן מבחר מממצאי הדוח:

• השר"פ נגיש כלכלית לאוכלוסיית המעמד הבינוני יותר מכפי שחשבו בעבר. אחת הסיבות לכך עשויה להיות הרחבת כיסוי הביטוח המשלים. עם זאת, מימון השר"פ עדיין בעייתי עבור משפחות מעוטות הכנסה רבות.
• בבתי החולים שבהם מופעל השר"פ משתתפים הרופאים הבכירים ביותר (הרופאים הקבועים) כמעט בכל הניתוחים המורכבים – במסלול הפרטי והציבורי כאחד. עם זאת, מסלול השר"פ אכן מגדיל את הסבירות שרופא קבוע ישמש כמנתח הראשון (מ-74% ל-97% עבור הניתוחים המורכבים ביותר ומ-35% ל-66% עבור ניתוחים בדרגת מורכבות בינונית).
• דרגת מורכבותם של כמחצית מכלל ניתוחי השר"פ נמוכה; דבר המקטין את השפעתו של השר"פ על מצב הבריאות ועל רמת השוויוניות במערכת הבריאות. עם זאת, ממצא זה עשוי לרמז על חוסר יעילות: ייתכן שלמטופלים רבים בשר"פ חסר המידע הדרוש להם לשם קבלת החלטה מושכלת באשר לפנייה לשר"פ; בשל כך הם פונים לשר"פ גם עבור ניתוחים שאינם מחייבים את השתתפותו של מנתח בכיר מאוד.

במחקר זה לא הוערכו כל יתרונותיו וחסרונותיו הפוטנציאליים של השר"פ. למרות זאת, ממצאיו עשויים לתרום הן להחלטה העקרונית באשר להנהגת שר"פ בבתי חולים ממשלתיים וציבוריים והן באשר להסדרת הביצוע בצורה הטובה ביותר, אם ההחלטה בנושא הנהגת השר"פ אכן תהיה חיובית.

ממצאי הדוח הופצו בקרב אנשי אקדמיה ובקרב קובעי מדיניות בארץ ובחו"ל. בחלקו הוא מומן מטעם מענק של מכון פאלק למחקרים בכלכלה באוניברסיטה העברית ועל ידי מענק שנתרם למטרה זו על ידי מיכאל פדרמן באמצעות האוניברסיטה העברית.