ריאיונות בתקשורת

מחקר חדש של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מציג לראשונה תוצאותיו של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה:

- 58% מהמשפחות סיימו את הסכסוך המשפטי תוך שלושה חודשים לרוב בהסכמה
- 49% מהמשפחות לא הגישו תביעה לערכאה משפטית
- 40% דיווחו על הפחתת עוצמת העימות במשפחה.

המחקר קובע: צורך חד-משמעי בהמשך כינון החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה.

מחקר של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בדק לראשונה, את יישומו של החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, שמטרתו לבחון חלופה לניהול הסכסוך המשפחתי מחוץ לכותלי בית המשפט. זאת בכדי לסייע לבני משפחה ליישב סכסוך משפחתי בהסכמה ובדרכי שלום, ובכך לצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד.

החוק מהווה מהפכה באופן שבו מנוהלים סכסוכים משפחתיים בישראל, ומחייב את הצדדים להשתתף בעד ארבע פגישות עם עובדת סוציאלית ביחידות הסיוע של משרד העבודה והרווחה, טרם הגשת תביעה בעניין משפחתי. ביחידות הסיוע מקבלים זוגות המצויים בסכסוך משפחתי מידע וסיוע ראשוני ללא תשלום מאנשי מקצוע שונים. זאת במטרה לאפשר להם ליישב את הסכסוך מבלי להגיע להתדיינות משפטית, תוך שליטה מלאה של שני בני הזוג בהליך הגירושים, ומבלי לפגוע בילדים. פגישות אלה מכונות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום).

במהלך מפגשי המהו"ת מקבלים הצדדים סיוע ראשוני, מידע על השלכות הסכסוך עליהם ועל ילדיהם, על החלופות העומדות בפניהם ליישוב הסכסוך בהסכמה והתאמתם להליכים אלה במטרה לקבל החלטות התואמות את מצבם ומצב ילדיהם. השרות ניתן במימון מלא של משרד העבדה והרווחה. ביחידות הסיוע פועלים עובדים סוציאליים ומגשרים המעניקים שרותי יעוץ טיפול וגישור, כאשר לאחד או יותר מהמפגשים מצטרף עו"ד מטעם יחידות הסיוע שייתן לצדדים מידע משפטי רלוונטי.

בניגוד לדעה שהתקבעה בציבור, הליך המהו"ת לכשעצמו אינו גישור, והחוק אינו מחייב את המשפחות להליך גישור או לכל הליך טיפולי לאחר המהו"ת. החוק נכנס לתוקף ביולי 2016 כהוראת שעה של שלוש שנים, כשבקרוב (יולי 2019) הכנסת תכריע אם וכיצד להחיל את החוק באופן קבוע.

המחקר הוזמן על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים במטרה לבחון את יישום מפגשי המהו"ת ביחידות הסיוע, תוך כדי תהליכי הטמעתם ולפני פקיעת הוראת השעה לחוק. לשם כך, נערך מחקר הערכה ארצי על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

ממצאים עיקריים:

הממצאים מצביעים על תוצאות מעודדות של הליך המהו"ת כבר בתקופת ההטמעה, יחד עם אתגרים.

49% מהמשפחות לא הגישו תביעה בערכאה משפטית לאחר הליך המהו"ת
לאחר שלושה חודשים מסיום מפגשי המהו"ת- 58% מן המשפחות דיווחו שהסכסוך המשפטי הסתיים , ולרוב בדרכי שלום והסכמה ;26% מן המשפחות דיווחו שהסכסוך המשפחתי המשיך להתנהל בדרך חלופית להכרעה שיפוטית; ורק ב 16% מהשפחות, הסכסוך המשפטי לא נפתר ולא דווח על ניהולו בדרך חלופית כלשהי.
קרוב ל-40% מן המשפחות דיווחו שבמסגרת מפגשי המהו"ת הן הצליחו להגיע להסכמה לפחות באחד מנושאי הסכסוך. ברוב המקרים האלה, דווח שההסכמות היו יציבות לאורך זמן (72%), וכי הן תרמו להמשך ניהול הסכסוך במשפחה (59%).
כ-40% מן המשפחות דיווחו על תרומות נוספות של המפגשים, כגון הפחתה בעצימות העימות במשפחה.
עבור 51% מן המשפחות, זמן ההמתנה לפגישת המהו"ת הראשונה נמשך יותר מ-45 ימים. במשפחות אלה יחידות הסיוע לא עמדו ביעד שקבע המחוקק – עד 45 ימי עיכוב ההליכים לצורך קיום מפגשי המהו"ת במשפחה.

מסקנות המחקר:

נתוני מחקר זה מצביעים באופן חד משמעי על הצורך בהמשך כינון החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, ותומכים בהמשך יישומו של הליך המהו"ת ביחידות הסיוע. בד בבד, זוהו סוגיות מהותיות הדורשות שיפור ליישום החוק ולאכיפתו, למשל, המתנה ממושכת מידי של המשפחות לפגישה ראשונה והיעדר מסע הסברה הולם לרפורמת המהו"ת. בדוח מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מוצעים כיווני פעולה יישומיים לקובעי המדיניות ולמפעילי הליך המהו"ת, אשר יסייעו לטפל בסוגיות, ויקדמו הטמעה מיטבית של החוק בתוך יחידות הסיוע.

פרופ' מייקל הרטל, מנכ"ל מכון ברוקדייל, מציין: "בעזרת חוקרים מצויינים ומחקר מעמיק ומקצועי, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מסייע בטיוב מדיניות ושירותים חברתיים לפרט ולמשפחה. המחקר הנוכחי מתפרסם סמוך לפקיעת הוראת השעה, וממצאיו מעידים על התועלת הרבה שתצמח מקיבוע המהו"ת בחקיקה."

ד"ר טלי באייר-טופילסקי, החוקרת הראשית במכון ברוקדייל שהובילה את המחקר, מציינת: "ישנה הסכמה רחבה בספרות שהליך לעומתי-משפטי אינו מתאים לטיפול בסכסוכים משפחתיים ופוגע בבני המשפחה וביחוד בילדים. לכן, ברוב מדינות ה OECD ננקטים צעדים לעודד דרכים חלופיות לפתרון הסכסוך. לפני כניסת החוק לתוקף, היתה אמנם אפשרות למשפחות להגיש בקשה ליישוב סכסוך כדרך חלופית לתביעה, אך מעטים ידעו עליה ורק 6% עשו שימוש באפשרות זו. המחקר מראה, שבעקבות החוק ולאחר מפגשי המהו"ת, כמחצית מהמשפחות בחרו שלא להגיש תביעה משפטית. שינוי זה הוא משמעותי מאוד ומצביע על השגת המטרה הראשונית שלשמה חוקק החוק."

מטרת המחקר ושיטת המחקר:

מחקר חלוץ זה נועד לסייע לקובעי המדיניות בפיתוח הליך המהו"ת ובשיפורו, תוך כדי הטמעתו ביחידות הסיוע ולפני פקיעת הוראת השעה לחוק. לשם כך, ביצע מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מחקר הערכה ארצי שכלל את כל יחידות הסיוע בארץ. המחקר בחן מנקודת המבט של גברים ונשים שהשתתפו בהליך ושל גורמי המקצוע, את העמדות כלפי החוק ומטרותיו, את אופן היישום של המפגשים ואת תוצאותיהם הראשוניות. כמו כן, נבחנו ההישגים והאתגרים שעלו בתקופת ההטמעה של המפגשים ביחידות הסיוע. בנוסף, המחקר הוא הראשון המציג נתונים על הבדלים מגדריים בהגשת תביעות בעניין גירושין. במחקר נעשה שימוש בסקר טלפוני בקרב מדגם מייצג של 240 לקוחות, שנערך כשלושה חודשים לאחר שסיימו את הליך המהו"ת. כמו כן, נערכו ראיונות עומק עם לקוחות ועם בעלי תפקידים שונים, נעשה שימוש בקובץ מנהלי של יחידות הסיוע ונערך ניתוח תוכן של סיכומי ועדות של הכנסת.