רקע
השימוש במדיה החברתית עולה בהתמדה בעשור האחרון ובמיוחד בקרב ילדים ובני נוער. הרשתות החברתיות, כמו גם יישומונים בטלפון החכם, הם פלטפורמה עבור המשתמשים ליצור זהות מקוונת, לתקשר ולבנות רשת קשרים חברתית. האינטרנט (מרשתת), כמרחב חיים נוסף, מביא עימו מאפיינים ייחודיים אשר מגבירים את הסכנה עבור ילדים ובני נוער ואת חשיפתם לבריונות, לאלימות ולפגיעה. מנגד, הוא מספק הזדמנויות להתפתחות אישית וללמידה וכן לקבלת סיוע וטיפול. ברחבי העולם, וגם בישראל, מופעלות תוכניות רבות למניעת בריונות ברשת בקרב ילדים, ולחינוך להתנהגות בטוחה ברשת.
אגף שפ”י (השירות הפסיכולוגי ייעוצי) במשרד החינוך פנה למכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל בבקשה לערוך סקירת ספרות בין-לאומית עדכנית לאיתור פרקטיקה מיטבית לחינוך להתנהגות בטוחה ברשת, וכן לבצע תהליך של חילוץ ידע מתוכניות לקידום התנהגות בטוחה ברשת הפועלות בישראל.
מטרות
איתור גורמים התורמים להצלחה של תוכניות לקידום התנהגות בטוחה ברשת, וניסוח המלצות וכיווני פעולה להמשך גיבוש מדיניות ולפיתוח תוכניות המסתמכות על פרקטיקות מיטביות.
שיטות
1. סקירת ספרות בין-לאומית של מאמרים אקדמיים ופרסומים באתרי אינטרנט מן העשור האחרון, בדגש על מחקרי הערכה אשר בחנו יעילות של תוכניות בעלות מאפיינים שונים.
2. חילוץ ידע – למידה מן השדה של גורמי ההצלחה לקידום התנהגות בטוחה ברשת בישראל. לצורך כך בוצעו 16 ראיונות חצי מובנים עם 28 אנשי מקצוע המעורבים בחמש תוכניות שונות לקידום התנהגות בטוחה ברשת המיושמות בבתי ספר בכמה ערים בישראל. בסיוע הגורמים המקצועיים בשפ”י, נבחרו חמש תוכניות לקידום התנהגות בטוחה ברשת: (1) “לי- Meet” בירושלים; (2) “עמיתים שומרי מסך” בקריית מוצקין; (3) “גולשים בטוח” ברחובות, רמלה, באר יעקב וראשון לציון; (4) “שומרי סף ברשת” ברמת גן; ( 5)“גיבורי-אַל” בבאר שבע.
ממצאים
ממצאים מסקירת הספרות
הספרות מתמקדת בשלושה סיכונים מרכזיים העוסקים בשימוש ברשת: חשיפה לבריונות, שימוש יתר ברשת וחשיפה לאתרים או לתכנים פוגעניים. לצד אלה, עולים מן הספרות יתרונות של שימוש ברשת, כגון פיתוח אוריינות מחשב, מעורבות חברתית ושימוש ברשת ככלי להבניית זהות ומערכות יחסים.
תוכניות ההתערבות להתנהגות בטוחה ברשת כוללות תוכניות הכשרה למורים, הורים ותלמידים שמטרתן מניעת פגיעה וטיפול באירועי פגיעה ברשת לצד העלאת המודעות בקרב התלמידים לנושא ופיתוח אחריות אישית. מן הספרות עולה הצורך בפיקוח ובניטור של אירועי הפגיעה במהלך הפעלת התוכנית לצורך מדידה ושיפור. לצד רכיבי ההצלחה שנסקרו, עלו קשיים ביישום התוכניות השונות: מיעוט הדיווח על אלימות מקוונת מקשה על איתור וטיפול במקרה פגיעה. נוסף לכך עולה הצורך בצמצום הפער הדיגיטלי בין בני נוער לאנשי מקצוע וגיוס ההורים למעורבות. כמו כן נראה כי יש חוסר בתוכניות לטיפול בקורבנות ובפוגעים ברשת ולמניעת הישנות הפגיעה וכן בהסדרת מדיניות וחקיקה.
ממצאים מתהליך חילוץ הידע
אותרו עקרונות ליבה להצלחת התוכניות, ובהם הנחלת ערכי יסוד להתנהגות של “ערבות הדדית” באמצעות טיפוח מנהיגות עמיתים ושימוש ב”עקרון המניפה” – השפעה מתרחבת של בני הנוער על חבריהם באמצעות הובלת התוכניות על ידי תלמידים המחויבים לתוכנית.
לצורך יישום מוצלח של התוכניות בבתי הספר יש חשיבות מכרעת לגיוס ההנהלה וצוות המורים לתמיכה בתוכנית ולהובלה של יועצות בית הספר תוך כדי בניית תשתית ארגונית עירונית. נוסף לכך, יש לפעול להטמעתה בתוכנית הלימודים הבית-ספרית, בשיתוף פעולה עם מערכות החינוך הבלתי פורמלי. לצורך גיבוש תכנים ופעילויות יש להכין “ערכה מוכנה להפעלה” ובה אפשרות להתאמה ייחודית של התוכנית לכל בית ספר ולגילים השונים בד בבד עם שמירה על רלוונטיות באמצעות עדכון החומרים ושיתוף כל הנוגעים בדבר – מורים, הורים ותלמידים. על אף העקרונות שנמנו להצלחת התוכניות נמצא כי יש קושי בשל העומס הלימודי המקשה על פינוי זמן לפעילות ועל גיוס הצוות והכשרתו, וכן קושי בשמירה על משמעת בכיתה כאשר הפעילות מועברת על ידי תלמידים. אתגרים נוספים שעלו בראיונות הם השפעה של התנהגות הורית שלילית בתחום והתנגדות התלמידים למעורבות הצוות והעמיתים בהתנהלותם ברשת.
סיכום וכיווני פעולה
המסמך מציג המלצות שעלו מתהליך חילוץ הידע ומסקירת הספרות, על הרכיבים שנמצאו חשובים להצלחתן של תוכניות לקידום התנהגות בטוחה ברשת ולמניעת בריונות. הרכיבים העיקריים הם: הכנת תוכניות “הכול כלול”; שימוש בשפה המשותפת לתוכניות ברמה הארצית, ובה בעת מתן גמישות לבתי הספר בהוספת תכנים ועדכונם עקב השינויים התכופים במדיה החברתית; פיתוח מנהיגות בקרב בני הנוער; התייחסות לכלל קהילת בית הספר; בניית אקלים מיטבי; איגום משאבים; איסוף וניטור נתונים להערכת התוכניות.