רקע
מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל עוקב מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995 אחר תפקוד מערכת הבריאות מנקודת מבטם של המבוטחים, באמצעות סדרת סקרים דו-שנתיים. הסקרים ממומנים בסיוע משרד הבריאות ומלווים על ידי ועדת היגוי שחברים בה נציגים ממשרד הבריאות, ממשרד האוצר, מן המוסד לביטוח לאומי, מכל קופות החולים, מארגוני חולים ומן האקדמיה.
מטרה
המטרה הרב-שנתית של סדרת הסקרים היא לבחון את תפקוד מערכת הבריאות בכמה היבטים: חוויית הטיפול ושביעות הרצון מרמת השירות; איכות שירותי הרפואה הראשונית והשניונית; תחושת ביטחון במערכת; נגישות וזמינות; שימוש בשירותי רפואה מרחוק. בשנה זו נבדקו גם הנושאים האלה: הרחבה על שימוש בשירותי רפואה מרחוק; רפואה מונעת; אשפוז בית כחלופה לטיפול בבית חולים; שביעות רצון מקופות החולים בתקופת מגפת הקורונה; נגישות שפתית.
שיטה
הנתונים נאספו באמצעות סקר טלפוני בחודשים אוקטובר 2021 -מארס 2022. המדגם בסקר הוא מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 22 ויותר). דגימה אקראית נלקחה ממאגר מבוטחי קופות החולים של המוסד לביטוח לאומי. רואיינו 2,536 איש בשלוש שפות (עברית, ערבית ורוסית) ושיעור ההיענות עמד על 52%. בתום איסוף הנתונים שוקלל המדגם לפי קבוצות באוכלוסייה, גיל, מגדר וקופת חולים כדי להגיע לייצוג מדויק של המדגם לאוכלוסייה הכללית (ראו נספח מתודולוגי באתר המכון).
ממצאים עיקריים
נמצאה עלייה של 10 נקודות האחוז בשביעות הרצון ממערכת הבריאות: בסקר הנוכחי, 68% מן המרואיינים דיווחו כי הם מרוצים או מרוצים מאוד ממערכת הבריאות לעומת 58% בסקר הקודם שנערך ב-2018. 62% מן המרואיינים הביעו רמת ביטחון כלשהי שיקבלו את הטיפול הטוב והמועיל ביותר ממערכת הבריאות אם תחול הידרדרות ניכרת במצב בריאותם; 42% הביעו רמת ביטחון כלשהי בכך שמערכת הבריאות תכסה את עלויות הטיפול בהם במצב כזה; ו-75% ציינו כי הם מאמינים שיש צורך בהפעלת קשרים כדי לקבל טיפול טוב ומהיר יותר.
88% מן המרואיינים דיווחו על שביעות רצון מקופת החולים באופן כללי. נמצאו שיעורי שביעות רצון שונים ממגוון השירותים של קופות החולים שנבדקו בסקר: שיעור שביעות הרצון מזמינות המענה האנושי היה הנמוך ביותר (62%). שיעורי שביעות הרצון הגבוהים ביותר היו משירותי המעבדה (95%), מן המתקנים (94%), מן האחיות (94%) ומיחס רופאי המשפחה (93%). 36% מן המרואיינים דיווחו שקופת החולים הציעה להם מידע על דרכים לשמירה על הבריאות, ו-73% דיווחו כי הם סבורים שקופת החולים עשתה כמיטב יכולתה כדי לתת מענה לצורכי הבריאות של מבוטחיה בתקופת מגפת הקורונה.
83% מן המרואיינים פנו לרופא משפחה בשנה שקדמה לסקר, כמחציתם פנו לצורך מילוי טפסים בלבד. 60% דיווחו כי רופא המשפחה מרכז את הטיפול עבורם, ו-53% דיווחו שרופא המשפחה שוחח איתם ביוזמתו על אורח חיים בריא. לעומת הסקר הקודם, חלה עלייה בשיעור המרואיינים שחשו מצוקה נפשית (20% לעומת 24%, בהתאמה). 75% ממי שחשו מצוקה נפשית דיווחו כי לא נשאלו על כך על ידי רופא המשפחה שלהם.
בשנה שקדמה לסקר, 65% פנו לרופא יועץ, ו-32% מהם דיווחו שהמתינו לביקור חודש ויותר; לא נמצאו הבדלים בשיעור הממתינים לפי קופת החולים; נמצא שיעור גבוה של ממתינים לרופאי גסטרואנטרולוגיה (51%), לרופאים כירורגיים (43%) ולרופאי עור ומין (42%). שיעור המרואיינים שדיווחו על חוויית טיפול חיובית אצל רופא יועץ (75%) נמוך משיעור המדווחים על חוויית טיפול חיובית אצל רופא משפחה (86%).לא נמצאו הבדלים בחוויית הטיפול לפי קופת החולים ולפי ערוץ הפנייה (ביקור במרפאה או ביקור מרחוק).
השימוש בשירותי רפואה מרחוק נפוץ – 55% מן המרואיינים השתמשו בשירות של פנייה דרך אתר האינטרנט או היישומון (אפליקציה) של הקופה, ושימוש בשירות זה ייתר ל-91% מהם את הצורך לבקר במרפאה; 44% מן המרואיינים השתמשו בשירות של ביקור טלפוני או וידיאו/צ'אט. עבור 90% מהם השימוש בשירות זה ייתר את הצורך בביקור במרפאה.
35% מן המרואיינים ויתרו על טיפול רפואי בגלל זמני המתנה ארוכים – עלייה של 6 נקודות האחוז לעומת הסקר הקודם; 19% ויתרו על טיפול רפואי בגלל מרחק מן הבית– עלייה של 8 נקודות האחוז לעומת הסקר הקודם ו-12% דיווחו שוויתרו על ייעוץ, טיפול רפואי או תרופות בגלל התשלום הנדרש; 42% ממי שוויתרו על טיפול בגלל מרחק מן הבית ו-51% ממי שוויתרו על טיפול רפואי בגלל זמני המתנה ארוכים פנו לקבלת השירות באופן פרטי.
81% מן המרואיינים מבוטחים בביטוח בריאות דרך קופת החולים (שב"ן – שירותי בריאות נוספים) ו-49% מבוטחים בביטוח מסחרי דרך חברות הביטוח; 44% דיווחו כי הם מחזיקים גם בביטוח שב"ן וגם בביטוח מסחרי; ו-14% דיווחו שהם כלל לא מבוטחים בביטוח בריאות וולונטרי (ביטוח שב"ן או ביטוח מסחרי). שיעורי הלא מבוטחים בביטוחי בריאות וולונטריים הגבוהים ביותר נמצאו בקרב ערבים (46%) ובקרב המשתייכים לחמישון התחתון (33%).
סיכום
מערכת בריאות שמתפקדת ברמה גבוהה נמדדת בין היתר במידת ההיענות שלה לצורכי המבוטחים. היענות זו כוללת ארבעה רכיבים עיקריים: כבוד למטופל, מיקוד במטופל, נגישות גבוהה לשירותים ואיכות הטיפול. אחת הדרכים לבדוק היענות זאת היא באמצעות סקרי אוכלוסייה. הסקר הנוכחי, ה-13 במספר, בודק את היענות המערכת לצורכי המבוטחים בתקופה שבה התמודדה מערכת הבריאות עם משבר בריאות עולמי – מגפת הקורונה. נמצא כי שביעות הרצון מקופות החולים וממגוון שירותי הבריאות שהן מספקות נותרה גבוהה ושביעות רצון מן המענה של קופות החולים בתקופת מגפת הקורונה גבוהה. נמצאה עלייה של 10 נקודות האחוז בשביעות הרצון ממערכת הבריאות בכללותה, וביטחון בקבלת טיפול טוב ויעיל מן המערכת בעת הידרדרות ניכרת במצב הרפואי. מנגד, נמצאה רמת ביטחון נמוכה יחסית שהמערכת תכסה את עלויות הטיפול בעת הידרדרות ניכרת במצב הרפואי וכמו כן נמצא כי רבים מאמינים שקבלת שירות טוב ומהיר יותר תלויה בהפעלת קשרים.
עוד לימד הסקר כי חלה עלייה בשיעור המדווחים על מצוקה נפשית, וכי ברוב המקרים רופא המשפחה לא שואל על כך מיוזמתו. נוסף על כך נמצא כי כשליש מן הפונים לרפואה יועצת ממתינים לתור חודש ויותר, וכי חלה עלייה בוויתור על טיפול רפואי בגלל זמני המתנה ארוכים ובגלל מרחק מן הבית. ולבסוף, הסקר הצביע על פערים ניכרים בין קבוצות באוכלוסייה בכל הקשור למצב הבריאות, לשימוש בשירותים רפואיים וויתור עליהם ולכיסוי ביטוחי וולונטרי.
ממצאי הסקר מונחים על שולחנם של מקבלי ההחלטות כדי לסייע להם לזהות חוזקות וחולשות של המערכת, מנקודת המבט של המבוטחים, וכך לקבל החלטות ולפעול לצמצום פערים ולהעלאת ההיענות של מערכת הבריאות בישראל לצורכי המבוטחים.
הצעה לציטוט באנגלית: