האיכות והעלות של המעונות לטיפול באדם המפגר לפי סוג בעלות: ממשלתי, ציבורי ופרטי

המחקר נועד לבחון את ההבדלים באיכות הטיפול ובעלויות התפעול של מעונות לאדם המפגר, תוך השוואה בין מעונות בבעלות ממשלתית, ציבורית ופרטית, הפועלים בחסות משרד הרווחה והשירותים החברתיים. הוא נערך על רקע דיון ציבורי וחילוקי דעות לגבי האיכות והיעילות של מעונות מסוגי בעלות שונים.

איכות הטיפול נבחנה על-ידי חמישה שאלונים שהתבססו על שאלוני הרף, אשר פותחו בשותפות בין מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל לבין האגף לטיפול באדם המפגר ומבוססים על הספרות הבין-לאומית ועל הסטנדרטים והניסיון של האגף. במחקר נבדקו שמונה תחומי איכות מרכזיים: פעילויות, תנאי מחייה, נוהלי עבודה, כוח אדם, מבנים ואחזקתם, בריאות, התייחסות הדיירים להיבטים ספציפיים של החיים במעון, והתייחסות כוללת של הדיירים לחיים במעון. עלויות התפעול נבדקו באמצעות התשלומים המועברים למעונות על-ידי משרד הרווחה.

מהמחקר עולה:

  • לפי המשתנים שנבדקו, נמצא שהבדלי האיכות בין שלושת סוגי הבעלות קטנים יחסית.
  • ההבדלים בין סוגי הבעלות אינם אחידים בכל התחומים, ולכל סוג יש יתרון בתחום כלשהו.
  • יש לציין שקיימת שונות גם בתוך כל סוג של בעלות כאשר חלק מהמעונות הם בעלי רמת איכות גבוהה יותר וחלק בעלי רמת איכות נמוכה יותר בקרב כל אחד מסוגי הבעלות.
  • העלות של המעונות הפרטיים והציבוריים דומה, אך עלות המעונות הממשלתיים גבוהה ב-42% מזו של המעונות פרטיים וב-55% מזו של המעונות הציבוריים.
  • עולה, אם כן, שהעלות הגבוהה יותר של המוסדות הממשלתיים אינה מתורגמת ליתרון באיכויות.
  • בספרות מישראל, או בעולם, לא זוהה מחקר שבחן את הקשר בין איכות לעלות בהקשר של מעונות לאדם המפגר, ולכן אין בסיס השוואתי לממצאים שלנו.

המחקר מעלה את החשיבות של בחינה אמפירית של ההבדלים בין סוגי הבעלות, אשר יכולה להזין את הדיון בהקשרים ספציפיים, ובסוגיית ההפרטה באופן כללי. מחקר זה הוזמן ומומן על-ידי האגף למחקר תכנון והכשרה במשרד הרווחה.

אזכור הפרסום בספרות האקדמית

Gamble, D. N., & Weil, M. (2009). Community practice skills: Local to global perspectives. Columbia University Press.

Collins, M. E., & Clay, C. (2009). Influencing policy for youth transitioning from care: Defining problems, crafting solutions, and assessing politics. Children and Youth Services Review31(7), 743-751.

Smith, A. (Ed.). (2015). Enhancing children's rights: Connecting research, policy and practice. Springer.

Sa’ar, A. (2016). Economic citizenship: Neoliberal paradoxes of empowerment. Berghahn Books.

Berridge, D. (2011). Reflections on child welfare research and the policy process: Virtual school heads and the education of looked after children. British Journal of Social Work42(1), 26-41.

Axford, N., & Hobbs, T. (2011). Getting the measure of child health and development outcomes (1): a method for use in children’s services settings. Child Indicators Research4(1), 59-80.

Biesel, K., & Wolff, R. (2014). Aus Kinderschutzfehlern lernen: eine dialogisch-systemische Rekonstruktion des Falles Lea-Sophie (Vol. 16). transcript Verlag.

Axford, N., Jonas, M., Berry, V., Green, V., & Morpeth, L. (2010). Can study tours help promote evidence-based practice in children's services?. European Journal of Social Work13(4), 523-543.

Corrigan, C. (2007). Child impact statements: protecting children's interests in policy and provision?. Journal of Children's Services2(4), 30-43.

King, M. S. (2012). Why child health policies in post-apartheid South Africa have not performed as intended: the case of the School Health Policy (Doctoral dissertation, Oxford University, UK).

Smith, A. B. (2015). Conclusion: Challenges for Research on Children’s Rights. In Enhancing Children’s Rights (pp. 259-273). Palgrave Macmillan, London.

Axford, N. (2011). Mel Gray, Debbie Plath and Stephen A. Webb (2009), Evidence-based Social Work: A Critical Stance. Abingdon: Routledge.£ 22.99, pp. 216, pbk. Journal of Social Policy40(2), 425-427.

Cannon, A. Cannon Health Care Consulting and Education.

Holt, S., Devaney, J., & Øverlien, C. (2017). PROGRESSING THE DEBATE ON DOMESTIC VIOLENCE IN EUROPE. Responding to Domestic Violence: Emerging Challenges for Policy, Practice and Research in Europe, 341.

Rosenfeld, J. M. (2009). Bündnisse bilden− eine Aufgabe der Sozialen Arbeit Eine Vorschau auf ein länderübergreifendes Seminar1. Soziale Arbeit im Dialog gestalten: Theoretische Grundlagen und methodische Zugänge einer dialogischen Sozialen Arbeit, 83.

Mejía Grijalva, M. (2016). Modelos de Informativos juveniles en la era de las narrativas y tecnologías digitales.