משנת 2004 ואילך מופעלת בישראל תכנית לאומית לבקרת האיכות של שירותי הבריאות הקהילתיים המסופקים על ידי ארבע קופות החולים. קופות החולים אינן חייבות להשתתף בתכנית, אך כולן משתתפות בה על בסיס וולונטרי. המדדים פותחו בתחומים אלו: חיסונים, גילוי מוקדם של סרטן השד והמעי הגס, טיפול בסוכרת, אסתמה וטיפול בבעיות לב. עד היום פותחו כ-70 מדדים ומדי שנה מתפרסמים נתוני הביצוע עבור כלל האוכלוסייה.
בתקופת פעולתה של התכנית חל שיפור ניכר כמעט בכל המדדים. למשל, בשנים 2007-2005 חל שיפור אבסולוטי של יותר מ-20 נקודות אחוז בעשרה מדדים מתוך 49 המדדים, אשר לגביהם קיים מידע בשנות ההשוואה, וכן שיפור של 20-10 נקודות אחוז ב-9 מדדים נוספים.
מובן מאליו ששינויים אלה אינם יכולים להתרחש כבמטה קסם או אפילו באופן אוטומטי בעקבות הפצתם של הנתונים, אלא כפרי עבודתם המאומצת של מנהלים בקופות ושל אנשי מקצוע. עם זאת, עד למחקר זה אך מעט היה ידוע על אופי פעולותיהן של קופות החולים לשיפור האיכות על פי נתוני מדידת האיכות.
המחקר, המבוסס על ראיונות עומק עם מנהלים בקופות החולים מהדרגים השונים, בוחן את טיבם ואת היקפם של השינויים העיקריים שהתרחשו בקופות-החולים בעקבות הפעלת התכנית הלאומית לבקרת איכות. המחקר התמקד בסוגי השינויים אשר עשויים להעיד על השימוש במידע הנוגע לממצאים על ביצועים בעָבָר ובהווה, לשם שיפור ביצועים בעתיד. המחקר גם ביקש לזהות את הדומה ואת השונה בין הקופות בכל הקשור למאמציהן לשיפור מדדי האיכות. לבסוף, נבחנה במחקר תפיסתם של מנהלים ושל אנשי מקצוע שונים בקופות לגבי תרומת התכנית ולגבי השפעות הלוואי הבלתי מתוכננות שלה.
מממצאי המחקר עולה כי מגוון פעולות משמעותיות המפורטות בדוח נעשות בכמה רמות. יתרה מזאת, המרואיינים ייחסו למדדי האיכות תפקיד משמעותי בשיפור האיכות.
השימוש במדדי ביצוע לשיפור איכות שירותי הבריאות הוא אתגר של ממש, העומד בפני כל הארגונים המספקים שירותי בריאות בכל העולם – בין אם הם בתי חולים, קופות חולים, בתי אבות וכו'. ממצאי מחקר זה עשויים לתרום לכל מי ששוקדים על פיתוח מדדי ביצוע כאמצעי לפיתוח האיכות – בארץ או מחוצה לה.
המחקר הוזמן ומומן בחלקו על ידי המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות.