'איכות חיים-הכנה לחיים' במסגרות החינוך המיוחד: תפיסת המושג מנקודת מבטם של צוותי החינוך והורים

רקע

תוכנית מתאים במיוחד – איכות חיים–הכנה לחיים (להלן: התוכנית) מיושמת מגיל גן ועד גיל 21 במסגרות החינוך המיוחד. היא משתייכת לתחומי הליבה של החינוך המיוחד שכן היא מקדמת את מטרת העל של החינוך המיוחד בישראל – שכל אדם עם צרכים מיוחדים ישתלב בקהילה על פי בחירותיו ורצונותיו. יחידות ההוראה בתחום ההכנה לחיים נועדו לשפר את הדימוי העצמי של התלמידים ולהעצים את כוחותיהם האישיים כדי שיוכלו לבחור, להיות מעורבים, להשפיע ולקבל החלטות. בעתיד הם יוכלו ליהנות מאיכות חיים על פי העדפותיהם ובחירותיהם, כלומר לחוש סיפוק, הנאה ומימוש עצמי.

מטרות

הטמעה מיטבית של התוכנית תלויה הן בדרכי יישומה (כגון היכרות עם התוכנית, מידת העיסוק בה או חוזקות ואתגרים בהפעלתה) הן בתפיסה של ההורים וצוותי החינוך את הצירוף 'איכות חיים-הכנה לחיים'. משום כך ומשום מרכזיותה של התוכנית במערכת החינוך המיוחד פנה האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לבחון הן את דרכי יישומה הן תפיסות ההורים וצוותי החינוך בנוגע לה. במחקר נבחנו הסוגיות האלה:

1. מידת ההיכרות של צוותי החינוך עם התוכנית
2. מידת העיסוק של צוותי החינוך בתחומי החיים בתוכנית במסגרות חינוך מיוחד
3. האופן שההורים וצוותי החינוך תופסים את הצירוף איכות חיים-הכנה לחיים והמיומנויות והצרכים החשובים לאיכות חיים בהווה ובבגרות
4. דרכי הפעולה בתוכנית והאתגרים בהטמעתה במסגרות חינוך מיוחד

שיטה

נושאי המחקר נבחנו בסקר מקוון בקרב הורים לתלמידים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד ובכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים ובקרב צוותי הוראה וטיפול המלמדים במסגרות חינוך מיוחד, בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים ובמתי"אות (מרכזי תמיכה יישוביים או אזוריים). שמונה שאלונים פותחו בתהליך המשגה משותף של צוות המחקר במכון ברוקדייל, הצוות החינוכי באגף לחינוך מיוחד ונשות מקצוע מן האגף הפסיכולוגי הייעוצי: ארבעה שאלוני הורים וארבעה שאלונים לצוותי החינוך בשכבת גן, בשכבת כיתה ד-ה, בשכבת כיתה ח-ט, בשכבת כיתה י"ב'-י"ב המשך.

עיקרי הממצאים

• מידת ההיכרות עם התוכנית: 71% מאנשי הצוות העידו שאינם מכירים היטב את התוכנית; 45% מאנשי הצוות העידו כי הם אינם מכירים את התוכנית כלל. רק 17% דיווחו כי השתתפו בהכשרה בנושא 'איכות חיים – הכנה לחיים' במסגרת הפיתוח המקצועי שלהם. בהלימה לכך, 58% מאנשי הצוות דיווחו כי האתגר העיקרי שעימו הם מתמודדים הוא מחסור בידע מקצועי או מחסור בכלים, ו-76% מאנשי הצוות היו רוצים להעמיק את הידע שלהם בנושא 'איכות חיים-הכנה חיים'
• מידת העיסוק בתוכנית: ההורים וצוותי החינוך התבקשו להעריך את מידת העיסוק בפועל בתחומי החיים שנכללים בתוכנית במסגרות החינוך המיוחד –
• נמצאה הלימה בין שלושת התחומים שצוותי החינוך סברו שהם המשמעותיים ביותר לחינוך לחיים עצמאיים ואוטונומיים ובין שלושת התחומים שבהם הם עוסקים ביותר. אלו תחומי החיים שנתפסו כחשובים ביותר, והעיסוק המדווח בהם הוא הרב ביותר: קשר בין-אישי וחברתי (77% ו-89% בהתאמה), טיפול עצמי (71% ו-83% בהתאמה) ובריאות וביטחון (60% ו-84%)
• הצוות דירג את תחום החינוך למיניות בריאה כרביעי בחשיבותו אך דיווח שהעיסוק בו מועט יחסית לתחומי חיים אחרים. עם העלייה בשכבות הכיתה גדל שיעור אנשי הצוות שסברו כי תחום זה משמעותי (החל מ-30% מצוות הגן וכלה ב-43% מצוות כיתות י"ב-י"ב המשך) וחשו שהעיסוק בנושא זה מספק (החל מ-45% מצוות הגן וכלה ב-48% מצוות כיתה י"ב-י"ב המשך)
• מידת החשיבות שיוחסה לתחום עולם העבודה הלכה וגדלה עם ההתקדמות בשכבות הכיתה: 52% מאנשי הצוות בשכבת כיתה י"ב-י"ב המשך סברו כי תחום עולם העבודה הוא אחד משלושת התחומים המשמעותיים ו-60% חשו כי העיסוק בתחום מספק
• מיעוט מאנשי הצוות סבר כי העיסוק בתחום שירותים קהילתיים וחברתיים מספק. אומנם אנשי הצוות בכיתה י"ב-י"ב המשך סברו כך יותר מאנשי הצוות בשכבות כיתה אחרות, אך רק 46% מהם דיווחו כי יש עיסוק מספק בתחום
• תפיסת היכולת של הילדים:
• בכל התחומים שנבדקו נמצא שמידת האמונה של ההורים ושל צוותי החינוך ביכולות הילדים היא בינונית בלבד. אנשי הצוות וההורים האמינו יותר במסוגלות הילדים בתחום נחישות וייצוג עצמי לעומת יתר התחומים, וההורים גם האמינו יותר מאנשי הצוות במסוגלות הילדים בתחום הפנאי
• יש היבטים שבהם גברה האמונה של ההורים ושל הצוות ביכולת הילדים עם ההתקדמות בשכבות הכיתה עד כיתה ח-ט, ואחר כך היא שבה ופחתה בשכבת כיתה י"ב-י"ב המשך. זאת ועוד, הורים רבים לילדים בשכבות כיתה ט-ח וי"ב-י"ב המשך הביעו חשש מהשתלבות ילדיהם כבוגרים בקהילה
• נמצאו פערים בין תפיסת הצוות לתפיסת ההורים בכל תחומי החיים שנבדקו
• אתגרים מרכזיים שעליהם דיווח הצוות בעת יישום תחומי החיים במסגרות החינוך המיוחד הם: קושי בשיתוף פעולה עם ההורים (53%), מחסור בתקציב (50%) ומחסור בזמן (48%).
• המשאבים המערכתיים העיקריים העומדים לרשות הצוות הם הניסיון והידע המקצועי האישי (37%); הימצאותו של צוות מקצועי מיומן במסגרות החינוך המיוחד (31%); למידה מקצועית (18%); מגוון רחב של תוכניות, כלים ותומכי למידה (17%).
• המשאבים האישיים שעוזרים לצוות להתגבר על הקשיים ביישום התוכנית הם: התייעצות עם אנשי מקצוע במסגרת החינוך (72% מאנשי הצוות), פנייה לעמיתים במסגרת החינוך (61%) ופנייה לאנשי צוות במתי"א (24%).

המלצות

1. להמשיך בפיתוח תוכניות לימודים יישומיות כחלק ממסמך האב מתאים במיוחד-איכות חיים-הכנה לחיים ולהטמיען בקרב הצוותים המקצועיים
2. להגביר את ההיכרות של הצוות המקצועי עם התוכנית, לרבות חשיפה לגישות המקצועיות השמות דגש בתפיסת המסוגלות של תלמידים עם מוגבלות במגוון תחומי החיים (ובייחוד תפיסת המסוגלות בתחומים: טיפול עצמי, עצמאות אישית ואוטונומיה, בריאות וביטחון, פנאי וחינוך למיניות בריאה)
3. להגביר את המודעות של הצוות המקצועי לחשיבות התוכנית ולצורך ליישמה ולהתמודד עם חסמים, לרבות תפיסת הצוות בנוגע למסוגלות הילדים ולחוסר במשאבי זמן ובמשאבים אחרים
4. להגביר את ההיכרות של ההורים עם התוכנית ולשפר את תיאום הציפיות בין הצוות להורים בנוגע לתפיסת היכולות של התלמידים במגוון תחומי החיים ולמידת העיסוק בתחומים אלו במסגרות החינוך המיוחד. זאת כדי לשפר את שיתוף הפעולה בין ההורים לצוות ולהיטיב הקניית יכולות וחוזקות שיאפשרו לתלמידים חיים עצמאיים ואוטונומיים
5. איכות החיים נגזרת מהערכתו האישית של הפרט את חייו ומבחירתו בסגנון חיים המתאים לו ומספק עבורו. היכולת של התלמידים לזהות מהי איכות חיים עבורם ורכישת כלים שיעזרו להם לקבל החלטות ולנתב את פעילותם, חיוניות לחיים בוגרים אוטונומיים. לפיכך חשוב במיוחד להעמיק את ההיכרות של צוותי החינוך וההורים עם התפיסות הפדגוגיות העדכניות על החשיבות לחינוך לחיים אוטונומיים, לנחישות וייצוג עצמי בכל רמת תפקוד ובכל מידת עצמאות. חשוב אף להבנות שיתופי פעולה בין הצוות להורים שיאפשרו לתלמידים לתרגל יישום אוטונומיה בחיי היום-יום (כלומר לתרגל יכולות בחירה, קבלת החלטות ובקשת עזרה), גם כשעצמאות הילדים מוגבלת והם אינם יכולים לבצע את הפעולות בעצמם
6. לעודד את הצוות לעסוק בתחום החינוך למיניות בריאה ובתחום שירותים קהילתיים וחברתיים באמצעות שימוש בידע המקצועי שפותח על ידי האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך
7. להמשיך ולעודד למידת עמיתים, עבודת צוות רב-מקצועית ושימוש בחומרים מקצועיים שפותחו על ידי האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך – אלו הם משאבים המאפשרים את יישום התוכנית
8. בתהליך המחקר פותח כלי לבחינת התפיסות וההטמעה של תחומי החיים באמצעות היגדים מעשיים ומדידים. אנו מקווים כי הוא יהיה לעזר לאגף לחינוך המיוחד ולצוותים המקצועיים המיישמים את התוכנית

הצעה לציטוט בעברית:
נגר אידלמן, ר., גולובנציץ, א. ונמר פורסטנברג, ר. (2024). 'איכות חיים-הכנה לחיים' במסגרות החינוך המיוחד: תפיסת המושג מנקודת מבטם של צוותי החינוך והורים. דמ-24-003. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.