מקבלי גמלת סיעוד – מאפיינים, דפוסי קבלת עזרה פורמלית ובלתי פורמלית וצרכים בלתי מסופקים

חוק ביטוח סיעוד נכנס לתוקפו לפני 16 שנים. מחקר זה בא הן כדי לספק תמונה עדכנית על היענותה של מערכת השירותים לצורכיהם של זכאי חוק ביטוח סיעוד והן כדי לבחון את "חלוקת העבודה" בין מערכת הטיפול הפורמלי והבלתי פורמלי, את העומס המוטל על בני המשפחה, ואת שביעות רצונם של בני המשפחה מהשירותים המסופקים במסגרת החוק. בנוסף, המחקר בא לספק מידע על שתי סוגיות העומדות כיום על סדר היום הציבורי והן: סוג הגמלה – בעין או בכסף, והעסקת עובדים זרים בסיעוד, תוך בדיקת העדפות בני משפחתם של הזכאים בנוגע לצורת מתן הגמלה, ובדיקת מאפייניהם וצורכיהם של מי שמעסיק מטפלת כל היממה. ריאיינו 503 בני משפחה (תומכים עיקריים) של מקבלי גמלת סיעוד (מדגם מייצג). הנתונים נאספו מאמצע שנת 2001 ועד לסוף השנה.

ממצאים נבחרים

עזרה פורמלית, עזרה בלתי פורמלית והקשר ביניהן

• שלושה רבעים מהזקנים קיבלו עזרה מהמטפלת מטעם חוק סיעוד גם בטיפול אישי וגם במשק בית, וחמישית קיבלו עזרה רק במשק בית. אחוז הזקנים ברמת מוגבלות נמוכה שקיבלו עזרה רק במשק הבית גבוה יותר ומגיע ל-36%.
• ל-15% הייתה מטפלת 24 שעות ביממה (רובם המכריע עובדים זרים). קיים קשר בין ההעסקה של מטפלת 24 שעות ביממה לבין רמת הצרכים של הזקנים: תופעה זו נפוצה יותר בקרב הקשישים בגילים גבוהים, ברמת מוגבלות קשה אשר גרים לבד. קשישים בעלי רמת הכנסה גבוהה יותר העסיקו מטפלת 24 שעות ביממה, אולם כשליש מהקשישים המעסיקים מטפלת 24 שעות ביממה הם בעלי הכנסות נמוכות.
• רוב בני המשפחה דיווחו על שביעות רצון מעבודת המטפלת (56% מרוצים מאוד ו-42% מרוצים).
• בני המשפחה מעורבים באופן משמעותי בטיפול ישיר בזקנים. כמעט שני שלישים מהם עוזרים בטיפול אישי ורובם עוזרים בניהול משק הבית (גם בקרב אלה שאינם גרים יחד עם הזקן). מרבית הזקנים מקבלים עזרה בכל התחומים גם מהשירותים הפורמליים וגם מבני המשפחה. המחקר תומך בממצאים של המחקרים הקודמים שנעשו במכון לפני למעלה מעשור. גם כאשר החוק הפך להיות חלק אינטגרלי של מערכת השירותים, המשפחה ממשיכה לקחת חלק מרכזי בטיפול בזקנים מוגבלים. 

צרכים לא מסופקים

• חלק משמעותי מהתומכים דיווחו על עומס כתוצאה מהטיפול: כ-25% מהם ציינו כי העומס הוא כבד מאוד,  41% ציינו שהעומס כבד ושליש ציינו שהעומס לא כל כך כבד או בכלל לא כבד.
• 32% מתומכיהם של הקשישים שאינם מבקרים במרכזי יום היו מעוניינים שהקשיש יבקר במרכז יום.
• מיעוט מהתומכים קיבלו ייעוץ והדרכה בקשר לטיפול בזקן. חלק לא מבוטל היו מעוניינים לקבל הדרכה (38%)
  וכ-25% היו מעוניינים לקבל תמיכה רגשית.
• העדפת התומכים לגבי גמלה בעין או בכסף
• רוב התומכים (61%) העדיפו להמשיך לקבל שירותים כפי שזה קיים כיום. עם זאת, 27% העדיפו גמלה כספית, עוד 5% העדיפו לשלב בין גמלה כספית ושירותים, ו-7% ציינו שאין להם העדפה או שאינם יודעים.
• אחוז גבוה יותר מהתומכים בזקנים המעסיקים מטפלת 24 שעות ביממה העדיפו גמלה כספית (או שילוב) לעומת אלו שאינם מעסיקים (41% לעומת 30%, בהתאמה).

ממצאי המחקר כבר הוצגו בפני פורומים שונים של מקבלי החלטות הדנים בהיבטים שונים בהפעלת חוק ביטוח סיעוד, ובסוגיית ההתמודדות עם הטיפול בקשישים מוגבלים בכלל, כגון ועדת העבודה והרווחה של הכנסת וועדת הסיעוד.

אזכור הפרסום בספרות האקדמית

Shamir, H. (2013). Migrant care workers in Israel: Between family, market, and state. Israel Studies Review, 28(2), 192-209.

Shamir, H. Migrant Care Workers in Israel.

Shamir, H. (2013). Migrant Care-Workers in Israel: Between Family, Market and State (מהגרי עבודה בתחום הסיעוד בישראל: בין משפחה, שוק ומדינה). Market and State.