רקע
משבר הקורונה הוביל להחלטה על יצירת שותפות ייחודית בין ממשלת ישראל ובין קרנות פילנתרופיות מובילות בארץ ועל הקמת קרן מענקי חירום בהיקף של 53 מיליון ₪. מטרת הקרן הייתה לסייע לאותם ארגונים חברתיים שאינם זכאים לסיוע דרך כלי הסיוע המרכזי שהפעילה הממשלה – "מענק לעסקים בתקופת משבר הקורונה" (הפעימה השלישית). המיזם פעל בשותפות מקצועית עם ג'וינט-אלכא (להלן: אלכא).
כספי הקרן חולקו בשתי פעימות. בפעימה הראשונה 536 עמותות הגישו בקשה לקבלת מענק. 236 מהן נמצאו זכאיות וקיבלו אותו. בעקבות אחוזי הפנייה הנמוכים, באוקטובר 2020 ערך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל סקר בקרב עמותות שלא פנו לקבל מענק, במטרה לבחון מדוע הן לא עשו זאת.
לאחר הפקת הלקחים מן הפעימה הראשונה ועדכון תנאי הזכאות, נפתחה פעימה שנייה להגשת בקשות. גם בפעימה השנייה היקף הפנייה לקרן היה נמוך מן המצופה: 420 עמותות הגישו בקשה לקבלת מענק. 185 מהן נמצאו זכאיות וקיבלו אותו. בשלב זה פנה אלכא לצוות המחקר במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל כדי לבחון שוב את ההסברים האפשריים לכך.
מטרה
המחקר נועד לבחון את דפוסי הפנייה של עמותות חברתיות בישראל למקורות סיוע בעקבות משבר הקורונה בכלל, ואת הסיבות לשיעור הפנייה הנמוך לקרן ממשלה-פילנתרופיה בפרט.
שיטה
המחקר נערך בקרב 5,684 עמותות שעוסקות בתחום פעילות חברתי. המחקר שילב בין שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות. אלה הם כלי המחקר:
- ראיונות עומק מקדימים לצורך בניית שאלון הסקר. נערכו ראיונות עם נציגת המיזם מאלכא ועם שלושה מנכ"לים של עמותות כדי להבין את תהליך קבלת ההחלטות בפנייה לקבלת סיוע כספי.
- סקר מקוון. הסקר נועד לשרטט תמונה רחבה של דפוסי הפנייה של עמותות בישראל למקורות סיוע בעקבות משבר הקורונה. דפוסי הפנייה כללו: בקשה לתרומות; פנייה לקבלת מענקים (מענק רשות המיסים, מענק למעסיקים ומענק מקרן ממשלה-פילנתרופיה); ופנייה לקבלת הלוואות. התקבלו תשובות מ-376 עמותות, שהן מדגם מייצג של אוכלוסיית המחקר, לאחר שקלול המדגם לפי היקף המחזור השנתי של העמותות.
- ראיונות עומק עם חמישה מנכ"לים של עמותות במטרה להבין לעומק את אופן קבלת ההחלטות בפנייה לקבלת סיוע ממקורות שונים ולחדד את הסיבות שנמצאו בסקר לשיעור הפנייה הנמוך לקרן ממשלה-פילנתרופיה.
ממצאים
- 81% מן העמותות החברתיות דיווחו כי היו זקוקות לסיוע כספי מוגבר.
- הצורך בסיוע נבע בעיקר מירידה בהכנסות העמותה בד בבד עם עלייה בהוצאותיה.
- העלייה בהוצאות נבעה מכמה גורמים: תופעות חברתיות שהחמירו עקב משבר הקורונה והובילו לעלייה בצריכת השירותים שהעמותות מספקות; השקעת משאבים בהתאמת דרכי העבודה והפעילות של העמותות למציאות החדשה; תגבור פעילויות כדי לסייע למקבלי השירות בשעת המשבר.
- העמותות פנו למגוון מקורות סיוע: 70% פנו לקבלת תרומות, 48% פנו לקבלת מענקים ורק 16% פנו לקבלת הלוואות. 35% מן העמותות שפנו לקבלת תרומות, פנו לשלושה גורמים או יותר.
- שיעור הפנייה הנמוך יחסית לקבלת מענקים נבע מכמה סיבות: חוסר מודעות לקיומם של המענקים; אי-עמידה בתנאי הסף לקבלת המענקים; מורכבות תהליך ההגשה והמאמץ הכרוך בהגשת הבקשות; צורך בעזרה מקצועית להגשת בקשות.
- רק 27% מן העמותות הגישו בקשה לקרן החירום ממשלה-פילנתרופיה. הסיבות לשיעור הפנייה הנמוך הן: 46% מן העמותות שלא הגישו בקשה לקבלת המענק לא שמעו עליו, ו-41% חשבו שהן לא עומדות בתנאי הזכאות; שני התנאים העיקריים שבהם לא עמדו העמותות היו: (1) פגיעה משמעותית בהכנסות עקב המשבר (ב-25% או יותר) – 44% מן העמותות לא נפגעו פגיעה משמעותית בהכנסותיהן; (2) אי-זכאות למענק סיוע מרשות המיסים – 42% מן העמותות היו זכאיות למענק מרשות המיסים.
המלצות
בהינתן שמדינת ישראל נסמכת על המגזר השלישי בהספקת שירותים חברתיים רבים, ועל רקע העובדה שעמותות רבות נפגעו ממשבר הקורונה, יש חשיבות רבה לתמיכה ממשלתית בעמותות באמצעות מענקים ולהימנעות מהסתמכות על תרומות. לשם כך מוצע:
לטייב את מנגנון המענקים על ידי פישוט והנגשה של תהליך הגשת הבקשות: להפקיד את הניהול וההובלה של מערך הסיוע בידי גוף מומחה במגזר השלישי כמו אלכא, הסוכנות או מנהיגות אזרחית; להקים מערך פשוט ויעיל לחלוקת מענקים הפועל בזמן אמת; לייצר מסלול מקוצר לעמותות המתנהלות באופן תקין לאורך זמן; להעמיד מנגנון סיוע להכנת המסמכים; ולפשט את תהליך ההוכחה של הצורך בסיוע כספי.
- להציב תבחינים מותאמים למגזר השלישי אשר נותנים מענה לסוגי הפגיעה שהעמותות חוו, כולל תגבור שירותים, עלייה בהוצאות ואי-הוצאה של עובדים לחל"ת ותבחינים על בסיס מאפייני העמותה: גודל העמותה, תחום העיסוק שלה ואוכלוסיית היעד (למשל, עמותות שעובדות עם אוכלוסיות בסיכון גבוה). נוסף על כך, לתת מענקים אוניברסליים, למשל: מענק שיאפשר לעמותות להמשיך להתקיים בתקופה שבה אין הכנסות מפעילות; מענק לסיוע בהתארגנות למציאות בעת משבר (כמו הצטיידות טכנולוגית); ומענק לשימור הנכס המרכזי של המגזר השלישי – עובדי העמותות.
- לחזק את הקשר של הממשלה עם המגזר השלישי: על אף שיש קשר בין הממשלה למגזר השלישי, הקשר אינו משמעותי מספיק, והוא הוביל לעיצוב מענק שאינו מותאם לאופן התנהלותו, לפגיעה שחווה המגזר ולבעיה בהפצת המידע על המענקים. לכן יש לשים דגש על חיזוק הקשר בין המגזרים על בסיס שיח מתמשך לאורך זמן ולא רק בעת חירום ולהעמיק את ההיכרות ההדדית, כדי לפעול בהתאמה למאפייניו ולצרכיו הייחודיים של המגזר השלישי, לתועלת החברה בישראל. חשוב לשתף את כלל בעלי העניין באמצעות כמה מנגנונים, למשל: חיזוק והתאמה של השותפות בין הממשלה ובין המגזר השלישי לעבודה במצבי חירום; שיפור יכולתה של הממשלה לפנות אל עמותות, כולל אלו שאינן בקשר קבוע איתה; ביצוע מבחן מוקדם של חלוקת המענקים בעת ההיערכות לחלוקה עתידית, כדי לבחון כיצד התהליך מתקבל בשטח, האם התנאים רלוונטיים, האם ההמשגה מתאימה והאם ההנגשה מספקת; ולהקים קרן ייעודית לתמיכה בעת משבר, כמו קרן נזקי שרֵפות, שתפעל מיידית בעת חירום.