דוח זה מתאר את תוצאות סקר 2003 על היענות מערכת הבריאות בישראל, ובכלל זה ניתוח של ההבדלים העיקריים בין תת-קבוצות אוכלוסייה והשוואות נבחרות למדינות אירופיות.
היענות היא מושג חדש יחסית שפותח על-ידי ארגון הבריאות העולמית כאחד המדדים המרכזיים לביצועי מערכות הבריאות. זהו חלק מיוזמה רחבה יותר לפיתוח סטנדרטים להשוואה בין מערכות בריאות ברחבי העולם במטרה לזהות תחומים שנדרש בהם שיפור בשירותים ובתוצאי בריאות.
ההיענות מתייחסת להתנסות המטופלים במערכת הבריאות, תוך התמקדות בהיבטים בין-אישיים של הטיפול שקיבלו. ההיענות כוללת מספר תחומים: טיפול תוך מתן כבוד, פרטיות/חיסיון המידע הרפואי, תקשורת בין הרופא לחולה, אוטונומיה אישית, התייחסות תוך פרק זמן מתאים, גישה לתמיכה חברתית, איכות בסיסית של נוחות ובחירת הספק.
המחקר מבוסס על ממצאים מהחלק הישראלי בסקר הבריאות העולמי של ארגון הבריאות העולמי שנערך ביותר משבעים מדינות. בישראל רואיינו למעלה מ-1,200 איש במדגם מייצג. ייחודו של מחקר ארגון הבריאות העולמי הוא בשימוש בטכניקה חדשה – תמחישים מנחים(Anchoring Vignettes) – לצורך הערכת רמת הציפיות. מידע זה יכול לתרום לפירוש דירוגי השירות הרפואי בקרב קבוצות אוכלוסייה ובמדינות שונות. לדוגמה, במחקר נבדק האם ההבדלים בדירוגים בין ערבים ליהודים ובין קבוצות הכנסה נובעים מהבדלים ממשיים בחוויית הטיפול או מהבדלים בציפיות.
הממצאים יתרמו לפירוש מחקרי השוואה בין קבוצות בישראל, כגון ערבים ויהודים, לפי דיווחיהם על איכות שירותי הבריאות שהם מקבלים, ויסייע לקובעי מדיניות ולמנהלים העושים שימוש במחקרים כגון אלה. נוסף על כך, המחקר רלוונטי למדינות רב-תרבותיות אחרות, היות שהוא בין המחקרים הראשונים שנעשה בהם שימוש בתמחישים לצורך הבהרת השוואות בין קבוצות אוכלוסייה בתוך המדינה.
המחקר מומן על-ידי ארגון הבריאות העולמי ובידי מייקל ואנדראה דוברוף, מסצ'וסטס, ארצות הברית.