רקע
משרד העבודה פועל לקידום התעסוקה במשק ומשתמש במגוון כלים, ובהם פיתוח, תקצוב ופיקוח על תוכניות להכשרה מקצועית. האגף להכשרה מקצועית במשרד מכשיר בכל שנה כ-40 אלף מבוגרים, נשים וגברים, במגוון תחומים במטרה לשפר את מיומנויותיהם ולסייע להם להשתלב בתעסוקה איכותית. ועדת התעסוקה לשנת 2030 והחלטת ממשלה 198: התוכנית הכלכלית לשנים 2021–2022, הציבו יעדי תשואה – תוספת לשכר בוגרי ההכשרות המקצועיות לעומת השכר הצפוי להם לו לא היו עוברים את ההכשרה – של 2% לפחות להכרה בהכשרה (מתן תעודה ממשלתית למסיימי ההכשרה) ושל 6% לתקצוב ההכשרה.
מחקר זה הוא פרי שיתוף פעולה בין משרד העבודה למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל למדידת התשואה להכשרות המקצועיות, זאת במסגרת מאמצי משרד העבודה לטיובן של ההכשרות המקצועיות.
מטרה
למדוד במדויק עד כמה שאפשר את התשואה להכשרות המקצועיות של משרד העבודה במונחי שכר ותעסוקה וליצור כלי סטטיסטי שימושי מבוסס נתונים מנהליים למדידה שוטפת של התשואה.
שיטה
המחקר נערך בחדר המחקר של הלמ"ס בהתבסס על קובצי רשומות פרט שמהם הושמטו פרטי זיהוי (קבצים מותממים) ממקורות מנהליים. לצורך מחקר זה ועבודות נוספות, משרד העבודה סיווג מחדש את ההכשרות וקיבץ אותן לכדי קבוצות, אשכולות ותחומים. הניתוח במחקר נערך ברמת האשכולות המבוססים על סיווג זה המקבצים הכשרות דומות בכל אשכול. כדי לאמוד את המתאם בין ההכשרה להכנסה באופן הקרוב ביותר למדידה סיבתית נעשה שימוש במודל Propensity Score Matching (PSM), בהתאמות יחודיות למערך ההכשרות הנבחן ולנתונים הזמינים. התשואה להכשרה נבחנה על פי המתאם בין ההכשרה בשנים 2015–2017 ובין ההכנסה מעבודה בשנת 2019 (כולל הכנסה השווה לאפס שמשמעותה אי-עבודה) המבטאת שקלול של הישגי שכר וכניסה לתעסוקה. המשתנים המפקחים במודל כללו מאפייני רקע, מספר חודשי עבודה בשנים שלפני ההכשרה והכנסה מעבודה בשנת 2014. בד בבד נבחנו מודלים נוספים לאמידה: אמידה לשנה קודמת (מתאם בין ההכשרה בשנים 2014–2016 לשכר ב-2018), התאמה באמצעות רדיוס, שכר (ללא הכנסה השווה לאפס) ומודל מינצר (Mincer). בשל מגבלות המחקר, המדידות במחקר זה אינן מגלמות את התשואה להכשרות באופן מושלם, ובשל הטיית הבחירה יש לשער כי האמידות מספקות אומדן יתר לתשואה.
ממצאים עיקריים
מבין 32 האשכולות שנבחנו, ב-21 אשכולות נמצאה תשואה גבוהה מ-6% (מעל הרף). ב-21 אשכולות אלו למדו 77% מבוגרי ההכשרות המקצועיות המקנות תעודה בשנת 2021 (ראו תרשים להלן).
אומדן התשואה להכשרה מקצועית לפי אשכולות ההכשרה, שנת 2019, בוגרי 2015–2017 (באחוזים)
מקור: עיבוד מיוחד של המחברים לנתוני הלמ"ס ומשרד העבודה
כ-89% מבוגרי 11 האשכולות שבהם נמצאה תשואה נמוכה מ-6% (מתחת לרף) הן נשים לעומת כ-27% מבוגרי האשכולות שנמצאו מעל הרף. שיעור הערבים באשכולות שנמצאו מתחת לרף (כ-20%) הוא כמחצית משיעור הערבים באשכולות שנמצאו מעל הרף (כ-40%), ושיעור החרדים באשכולות שנמצאו מתחת לרף (כ-8%) דומה לזה שמעליו (כ-7%).
סיכום
במסגרת רפורמה בהכשרות המקצועיות, ועל פי תוצאות המחקר, הסיר משרד העבודה בשנת 2023 הכרה משלושה אשכולות שלא עמדו ברף התשואה – ניהול משרד, טיפוח היד והרגל אופנה וטקסטיל. משמעותה של הסרת ההכרה היא כי מעתה אי אפשר לקבל תעודה ממשלתית ותקצוב ללימודים בהכשרות שבאשכולות אלו. בהכשרות אלו למדו בשנת 2021 כ-10% מבוגרי ההכשרות המקצועיות. משרד העבודה ממשיך ביישום הרפורמה ובבחינת ההכרה והתקצוב של יתר האשכולות. מהלכים אלו צפויים לתרום למיקוד משאבי הממשלה בהכשרות שמניבות תשואה גבוהה לבוגריהן.
הצעה לציטוט בעברית:
תירוש, א. ובן טובים, נ. (2024). התשואה להכשרות המקצועיות של משרד העבודה: גיבוש מודל לאמידה שוטפת. דמ-23-966. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
Tirosh, O., & Ben Tovim, N. (2023). Returns to Vocational Training Programs of the Ministry of Labor: Developing a Model for Ongoing Assessment. RR-966-23. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)