רקע
ארגון ה-OECD קבע כי ניהול הסיכונים הוא אחד מ-11 העקרונות של פרקטיקה מיטבית בפיקוח על שירותים בכלל, ובהם שירותים חברתיים, ובאכיפת הדרישות. ניהול סיכונים הוא שיטת עבודה המסייעת בתהליכי קבלת החלטות בתנאים של אי-ודאות ונמצאת בבסיסה של מדיניות רגולציה. לפי שיטה זו, המשאבים המושקעים בפיקוח צריכים להיות מידתיים לרמת הסיכון, ופעולות האכיפה צריכות להיות מכוונות להפחתת הסיכון הנגרם בפועל עקב אי-עמידה בדרישות ובסטנדרטים של הספקת השירותים.
מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל התבקש על ידי מינהל איכות, פיקוח ובקרה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לסקור את הספרות המקצועית בנושא ניהול סיכונים ופרקטיקות מיטביות בפיקוח על שירותים חברתיים, כחלק מעיצוב מדיניות הפיקוח במשרד.
מטרה
מטרת הסקירה היא לאפשר הבנה של שיטת ניהול הסיכונים בפיקוח על שירותים חברתיים. הסקירה נועדה להשיב על השאלות האלה: (1) מהי המדיניות של ניהול סיכונים בפיקוח על שירותים חברתיים ומהן מטרותיה? (2) כיצד משתמשים בשיטה זו במשימות הפיקוח? (3) מהם עקרונות הפרקטיקה המיטבית של ניהול סיכונים בשגרה ובמצבי חירום?
שיטה
הסקירת מתבססת על מגוון מקורות מידע: מאמרים אקדמיים מן הספרות המקצועית הישראלית והבין-לאומית, מידע ממקורות גלויים (אתרי אינטרנט, מסמכים רשמיים ופרסומים בתקשורת) ומידע מארגוני פיקוח במדינות האלה: אנגליה, סקוטלנד, אוסטרליה, שוודיה וקרואטיה.
ממצאים ותובנות
מן הסקירה עולה כי מדיניות של ניהול סיכונים שזורה במדיניות הרחבה של ארגוני הפיקוח האמונים על השירותים החברתיים. לא מדובר בפעילות חד-פעמית ואקראית הממוקדת בסיכונים, אלא ב"דרך החיים" של ארגון הפיקוח ובתהליך מחזורי ושיטתי של תכנון, ביצוע, הערכה והפקת לקחים. לצורך יישום מיטבי של ניהול סיכונים, על ארגוני הפיקוח למפות תחילה מיפוי מושכל את הסיכונים הניצבים בפני מטרתם להבטיח את שלומם ורווחתם של מקבלי השירות, ובמצבים מסוימים – גם את אלה הקשורים ביציבותם של נותני השירות. לאחר מכן, עליהם לפתח מנגנוני בקרה ולעשות בהם שימוש נכון, כך שיאפשרו להם לחשוף מידע רלוונטי לאיתור הסיכונים ממגוון מקורות. על הכול להיעשות בד בבד עם מיפוי המשאבים העומדים לרשות ארגון הפיקוח ותיעדופם על פי מטרות הפיקוח. ולבסוף, חשוב להכשיר את המפקחים לבקרה ולאכיפה מודעת סיכונים.