נשירה בקרב תלמידים בחינוך הבדואי בנגב

המחקר הוא חלק מסדרת מחקרי תוכנית החומש לפיתוח כלכלי-חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2017-2021 אשר בוצעו בשיתוף האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב

רקע

נשירה של תלמידים ממערכת החינוך היא תופעה מורכבת ורבת פנים, ולה השפעות חברתיות-כלכליות על התלמידים שנשרו ועל כלל החברה. הנשירה מבית הספר היא שיאו של תהליך שקדם להחלטת התלמיד או התלמידה לעזוב את בית הספר. תהליך זה מושפע ממגוון גורמי סיכון, בהם מאפייני בית הספר, מאפיינים אישיים של התלמיד ומשפחתו ומאפיינים קהילתיים. תופעת הנשירה בקרב תלמידים בחינוך הבדואי בנגב חמורה במיוחד, ויש להם ייצוג יתר בקרב כלל הנושרים בישראל, לדוגמה: התלמידים הבדואים בנגב היוו 4.8% מכלל תלמידי ישראל בשנתון 2019 (תלמידים שבשנת 2013 היו בכיתה ו' ובשנת 2019 היו מיועדים לסיים 12 שנות לימוד), ו-12% מן התלמידים הנושרים בשנתון.

מחקר זה בוצע במסגרת מערך רחב של מחקרים שמבצע מכון ברוקדייל עבור תוכנית החומש לפיתוח כלכלי-חברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב לשנים 2021-2017 (החלטת ממשלה 2397). מערך המחקרים שימש בתכנון תוכנית החומש לאוכלוסיית הבדואים לשנים 2026-2022 (החלטת ממשלה 1297) ויסייע בליווי יישום התוכנית בהמשך.

מטרות

1. להציג תמונת מצב של תופעת הנשירה בקרב תלמידים בחינוך הבדואי בנגב ושל היקפה.
2. לבחון את הצרכים, החסמים והאתגרים בהתמודדות עם תופעת הנשירה, כפי שתופסים אותם בעלי תפקידים, גורמי מפתח ואנשי מקצוע מרכזיים העוסקים בנושא הנשירה ממחוז דרום של משרד החינוך ומשרד הרווחה והביטחון החברתי ומן הרשויות הבדואיות בנגב.
3. לגבש כיווני פעולה לטיפול בתופעת הנשירה בקרב תלמידים בחינוך הבדואי בנגב.

 שיטה

המחקר התבסס על ארבעה מקורות מידע:

1. סקירת ספרות שעסקה בהגדרות לתופעת הנשירה ממערכת החינוך, בגורמים ובאמצעים למניעתה, במודלים ותוכניות התערבות מרחבי העולם ובמחקרים בנוגע לנשירה באוכלוסייה הבדואית בישראל.
2. ניתוח מידע מנהלי שהסתמך על הקבצים בחדר המחקר הווירטואלי של משרד החינוך לצורך למידה על ההיקף והמאפיינים של תופעת הנשירה בקרב תלמידים בדואים בנגב במשך השנים, ולהשוואה לקבוצות אוכלוסייה דומות ולאוכלוסייה הכללית. ניתוח המידע המנהלי על שיעור הנשירה מייצג את שיעור התלמידים, מקרב תלמידי שנתון הגיל, שעזבו את מערכת החינוך לפני סיום 12 שנות לימוד ואינם רשומים עוד במוסדות חינוך.
3. ראיונות עומק חצי מובנים עם 43 בעלי תפקידים, גורמי מפתח ואנשי מקצוע ממחוז דרום של משרד החינוך ומשרד הרווחה והביטחון החברתי ומן הרשויות הבדואיות בנגב הקשורים לתופעת הנשירה. כמו כן רואיינו חמש יועצות חינוכיות ושלוש תלמידות שנשרו ממערכת החינוך ונערכו פגישות עם שני בעלי תפקידים במטה תוכנית החומש העוסקים בתחום החינוך.
4. ניתוח מסמכים רשמיים ומידע זמין באינטרנט לצורך למידה על מגוון התוכניות למניעת נשירה ולטיפול בה הפועלות בכלל היישובים הבדואים ועל מאפייניהן.

ממצאים

ממצאי המחקר מצביעים על ייחודיותה של תופעת הנשירה בקרב התלמידים הבדואים בנגב לעומת התופעה בקרב קבוצות אוכלוסייה אחרות בישראל. ייחודיות התופעה באה לידי ביטוי הן בשיעורם הגבוה של הנושרים הן בהבדלים במאפייני התופעה בין קבוצות שונות בתוך אוכלוסייה זו.

במשך השנים חלה ירידה בשיעור התלמידים הנושרים בישראל, אך שיעורם בקרב התלמידים בחינוך הבדואי בנגב נותר גבוה במידה ניכרת משיעורם בקרב קבוצות אוכלוסייה אחרות. בראיונות שנערכו ובניתוח הנתונים עלו סוגיות רוחביות הנוגעות למאפייני הנושרים ולגורמים המובילים תלמידים לנשור. בלטו התייחסויות לגורמים הנוגעים למאפיינים מבניים של מערך החינוך ומוסדותיו, כמו בתי ספר שתחזוקת המבנה והתשתיות שלהם נמוכה, הסעות שאינן נתפסות בטיחותיות או הסעות שמועדי יציאתן מבתי הספר אינם מאפשרים לתלמידים להישאר בבית הספר ולקבל מענים ופעילויות בשעות מאוחרות יותר. כמו כן עלו התייחסויות הנוגעות למיומנויות חסרות של הצוות החינוכי לשיפור האקלים הבית-ספרי, להכלה של תלמידים בסכנת נשירה ולעבודה עם תלמידים בסיכון. צוינו חשיבות התאמת המענים הניתנים ותוכני הלימוד למאפייניהם החברתיים-תרבותיים של התלמידים, והצורך במערך הכשרה וליווי למורים, שיסייע להם לספק מענה למגוון הצרכים העולים מן השטח. עוד עלו התייחסויות המדגישות את חשיבותה של תמיכת ההורים בלימודי ילדיהם, ואת הצורך בשינוי תפיסות הנוגעות להשכלה ותעסוקה, כך שסיום 12 שנות לימוד יהיה חלק בלתי נפרד מ"תמונת העתיד" של התלמידים.

סיכום וכיווני פעולה

כדי להוביל תלמידים לסיום 12 שנות לימוד יש צורך בתמיכה מערכתית של אנשי הצוות בבית הספר וביצירת הזדמנויות לפיתוח מערכות יחסים עם מבוגרים שיגלו אכפתיות, הקשבה וכבוד כלפי התלמידים. יש צורך גם במעורבות התלמידים בתהליכים חברתיים ולימודיים, ונחוצים עידוד וחיזוק יכולות הנקשרות בהצלחה בלמידה: תפיסה עצמית חיובית, עמדות חיוביות כלפי בית הספר, הישגים בלימודים ומיומנויות למידה.

ממדי תופעת הנשירה בקרב תלמידים בחינוך הבדואי בנגב מלמדים על הצורך להמשיך במאמצים שנעשים כיום למניעתה, בצד פיתוח חשיבה יצירתית ואחרת על אופני ההתמודדות עימה. כיווני פעולה אפשריים נגזרים משילוב בין ממצאי מחקר זה ובין העולה מן הספרות המקצועית העוסקת בעבודה עם אוכלוסייה ילידית ואוכלוסיות מיעוט, השמה דגש ביצירת התאמה תרבותית ושותפות, ומן הספרות המקצועית העוסקת בעבודה עם תלמידים בנשירה.

כיווני הפעולה העולים מממצאי המחקר נוגעים לשלושה קווים מנחים לבניית מערכי פעולה למניעת נשירה: בניית מערך תכלול ותיאום, התאמה מיטבית של המענים לצרכים ופיתוח רצף מענים. על בניית מערך תכלול ותיאום לכלול מינוי בעל תפקיד שיהיה מחויב לנושא, שיַבנה שיתופי פעולה בין מגוון העוסקים במניעת הנשירה ובטיפולה, שיבסס שותפויות עם הקהילה המקומית, ושימפה את העשייה המיועדת לטיפול בנשירה ולמניעתה בד בבד עם זיהוי צרכים וחוסרים. מערך התכלול והתיאום ישמש בסיס להתאמה מדויקת של המענים לצרכים, ויאפשר פיתוח רצף מענים בין שלבי החינוך מתוך הסתכלות על צורכי האוכלוסייה הבדואית מן הגיל הרך ועד לסיום הלימודים לאחר 12 שנות לימוד. כמו כן הוא יצמצם בזבוז משאבים וכפילויות בין מענים. מסקירה של מחקרים שבחנו מענים למניעת נשירה עולה שכדי להתמודד עם תופעה רבת פנים כמו נשירה יש לפעול ברמת המדיניות וברמה המקומית גם יחד, ורבות מן התוכניות היעילות ביותר כוללות שילוב של כמה התערבויות בבית הספר, שיתוף פעולה בין שירותים שונים, צמצום הדרה של תלמידים, חיזוק יכולת ההכלה של בית הספר, וחיזוק מערכות היחסים של תלמידים בסיכון עם תלמידים אחרים, עם הוריהם ועם צוות בית הספר.