מטרתן העיקרית של תכניות התגבור, המופעלות אחרי שעות הלימודים, היא לסייע לתלמידים מתקשים ולתלמידים מרמה חברתית-כלכלית נמוכה למצות את הפוטנציאל הלימודי שלהם. בשל קצב הגידול המהיר של התחום בישראל ובעולם, גבר המאמץ להגדיר ולמדוד את איכות התכניות. לפי בקשת הפדרציה היהודית בניו יורק, ערך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מחקר למיפוי התכניות הלימודיות העיקריות בישראל.
המחקר סוקר את "ממדי האיכות" המקובלים בספרות המחקרית: הממדים המבניים, הממדים של תהליך הלמידה והממדים הבוחנים שיתוף פעולה עם בתי הספר, עם הורי התלמידים ועם הקהילה. זאת, כדי לתמוך בהחלטות בנוגע לכיוונים חדשים ולסדרי עדיפויות בפיתוח תוכניות הלימוד אחרי שעות הלימודים.
איסוף המידע התבצע באמצעות שאלון למילוי עצמי למנהלי התוכניות ב-2009. המחקר בחן 25 תוכניות, המייצגות 42 תוכניות לימודיות מובילות, המופעלות בישראל, מבחינת מאפייני התכניות וקבוצות גיל. נוסף לכך נערכו ראיונות עומק עם אנשי מקצוע במשרד החינוך ועם אנשי מקצוע המעורבים בתכנון ובהפעלת תוכניות לימודיות המתקיימות אחרי שעות הלימודים.
במיפוי זוהו שלוש אסטרטגיות עיקריות: תוכניות תמיכה כוללניות, תוכניות תגבור לימודי קבוצתי ותוכניות חונכות. המחקר העלה, כי חלק מדרכי הפעולה הנחשבות אפקטיביות מיושמות בהיקף נרחב. לדוגמה: הספקת סיוע לימודי בשילוב פעילויות העשרה והעצמה, תמיכה בתלמיד במשך שלוש שנים לפחות, הכשרה למורים העוסקת בדרכי הוראה לתלמידים מתקשים ועוד. לעומת זאת היקף יישומן של דרכי פעולה אחרות, הנחשבות כאפקטיביות, מועט. מדובר בתחומים אלה: מעורבות נרחבת של בתי הספר בכל ההיבטים של קבלת החלטות, מעורבות התלמידים בתכנון ובקבלת החלטות ומעורבות ההורים. במחקר עלו גם הקשיים של התוכניות, ובהם, קושי בגיוס ובאחזקה של כוח אדם מתאים; התמודדות עם צרכים נוספים של התלמידים (בעיות רגשיות קשות, בעיות התנהגות, תלמידים עם לקויות למידה וקשיים כלכליים); קושי בהתמודדות עם בעיות נוכחות ונשירה של תלמידים מהתוכנית; קושי בהתאמת פעילויות התוכנית למגוון גילים; וקושי בעבודה עם הורי התלמידים.
ממצאי המחקר משמשים בסיס לפיתוח תכניות התגבור; למשל, בעקבות ממצאי המחקר, עמותת "אשלים", בתמיכת פדרציית ניו יורק, מפתחת תוכנית למידה והכשרה לעובדי תוכניות אחרי שעות הלימודים. כמו כן, הוצגו הממצאים בפני גורמים העוסקים בהכשרה ובפיתוח תכניות במשרד החינוך.
המחקר נערך ביוזמתה ובמימונה של הפדרציה היהודית בניו יורק.
אזכור הפרסום בספרות האקדמית
Park, H. J., Byun, J., & Jo, S. (2012). Do after-school programs matter? A longitudinal study on the effectiveness of participating in after-school programs in Korea. KEDI Journal of Educational Policy, 9(1).
Avlukyarı, N. T., & Hamedoğlu, M. A. Evaluation by the School Managers of Raising Program in Primary Schools (RPIPS). Journal of Family, Counseling and Education, 4(1), 35-43.
Ben-Rabi, D., & Amiel, S. (2010). After-School Educational Programs: Goals, Work Practices and Best Practice Indicators 2010. RR-567-10. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)