רקע
קופות החולים נדרשות לספק שירותים מותאמים תרבותית ולשונית כדי לצמצם את אי-השוויון בבריאות. התאמה תרבותית ולשונית חשובה במיוחד בשירותי בריאות הנפש, היות שהטיפול מתבסס בעיקר על תקשורת ועל דיאלוג בין המטפל למטופל. אחת הדרכים להשיג התאמה כזו היא לשלב מטפלים מקרב אוכלוסיית היעד במערך הטיפול. שיעור האוכלוסייה הערבית עומד בישראל על כ-21% מכלל האוכלוסייה, אך רק 1.9% מן הפסיכיאטרים ו-1.4% מן הפסיכולוגים הקליניים בארץ הם ערבים. הקושי של מערכת בריאות הנפש לגייס אנשי מקצוע מן החברה הערבית מקבל ביטוי בתת-ייצוג זה.
מטרות המחקר
המחקר נועד לזהות את החסמים העומדים בפני שילוב סטודנטים מן החברה הערבית במסלולי ההכשרה במקצועות טיפוליים בבריאות הנפש ובעולם התעסוקה; לזהות את הגורמים המסייעים להשתלבותם במסלולים אלה; ללמוד על הפתרונות שישנם בשטח להתמודדות עם החסמים; ולהציע עוד דרכי פעולה להגדלת היצע אנשי המקצוע מן החברה הערבית במקצועות אלו.
שיטה
בשנת 2016 קיים צוות המחקר 52 ראיונות עומק עם אנשי מטה במשרדי ממשלה ובקופות החולים, עם אנשי אקדמיה בכירים, עם אנשי מפתח בקהילה הערבית ועם אנשי מקצוע ערבים בבריאות הנפש משלושה מקצועות: פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים בבריאות הנפש. המרואיינים גויסו למחקר בשיטת ״כדור השלג״. הם נשאלו על הסיבות למחסור באנשי מקצוע מן החברה הערבית בבריאות הנפש, על מקומה של התאמה תרבותית בבריאות הנפש ועל פתרונות אפשריים להגדלת היצע המטפלים מן החברה הערבית.
עיקרי הממצאים
■ רבים מן החסמים שזוהו במחקר אינם קשורים ישירות למערכת הבריאות, ונובעים מאי-שוויון במערכות אחרות בישראל (חינוך, רווחה, תשתיות)
■ במערכת ההשכלה וההכשרה זוהו שני רבדים של חסמים: (א) חסמים העומדים בפני כלל הצעירים מן החברה הערבית בבואם להשתלב באקדמיה ובשוק התעסוקה; (ב) חסמים המקשים ספציפית על הבחירה בתחום בריאות הנפש.
■ אף על פי שהנושא נמצא על סדר היום של מגוון גופים, הרבה מן הפתרונות המוכרים בשטח הם אקראיים ונקודתיים.
דיון וכיווני פעולה
ממצאי המחקר מעלים את הצורך ליישם פתרונות בהסתכלות רב-מערכתית ותוך שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה ובינם לבין גופים שונים הקשורים לתהליך ההכשרה והעבודה. כמו כן, כדי שהפתרונות יהיו אפקטיביים חשוב שייעשו באופן שיטתי וממוסד, כאשר הם נתמכים במדיניות ברורה המגובה בתקציבים ייעודיים.
כיווני פעולה: (1) הגדלת מספר המועמדים להכשרה בתחום באמצעות הגדלת שיעור ההשתתפות בהשכלה גבוהה ושיפור תשתיות אקדמיות; (2) ״הסטת״ מועמדים פוטנציאליים ממקצועות אחרים אל מקצועות בריאות הנפש באמצעות מתן תמריצים לבחירה בתחום זה.
את שני כיווני הפעולה הללו צריכות ללוות פעולות רוחב לקידום המודעות לבריאות הנפש בחברה הערבית ולהפחתת הסטיגמה הכרוכה במתן טיפול ובקבלתו. זאת תוך דאגה לכך שתהליכים אלו יתבצעו ברגישות תרבותית.