דוח זה מציג ניתוח מקיף של מנגנוני המוביליות הבין-דורית בישראל ומטרתו לזהות את החסמים המרכזיים לשוויון הזדמנויות ולספק המלצות מבוססות נתונים למדיניות. באמצעות שימוש בנתוני עתק מינהליים שמקורם בגופים ממשלתיים ואשר מונגשים עבורנו בחדר המחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), המחקר עוקב אחר מסלול חייהם של ישראלים מילדות לבגרות, בניתוחים המבוססים על מאגרי נתונים רחבי היקף, המגיעים עד לכשלושה מיליון פרטים ושופכים אור על האופן שבו הרקע המשפחתי, ההשתייכות הקבוצתית והסביבה משפיעים על העתיד החברתי והכלכלי.
הניתוח מתמקד באיתור נקודות המפנה הקריטיות שבהן נוצרים ומתרחבים פערים – החל מן החינוך היסודי ועד הכניסה לשוק העבודה. על ידי פירוק הפערים לגורמיהם והשוואה בין קבוצות שונות באוכלוסייה, הדוח חושף את החסמים הייחודיים הניצבים בפני כל קבוצה ומדגיש את התופעות הרוחביות, ובראשן "הפרדוקס המגדרי" המדגים יתרונות של נשים על פני גברים בהישגים לימודיים ואקדמיים המנוגדים לתגמול החסר שלהן לעומת גברים בשוק העבודה. המחקר מביא מיפוי עשיר ומבוסס-נתונים של מנגנוני אי-השוויון וצומתי ההכרעה לאורך החיים. המטרה היא שהתובנות המובאות בו ישמשו תשתית ידע ומצפן עבור מעצבי המדיניות, ויסייעו בגיבוש פתרונות ממוקדים ויעילים לקידום שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית.
הצעה לציטוט בעברית:
הלר, א' וגרינשטיין-וייס, מ' (2026). מוביליות חברתית-כלכלית בישראל: באיזה שלב נפתחים הפערים בין קבוצות באוכלוסייה? דמ-26-073. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.