ילדים עם צרכים מיוחדים באוכלוסייה הבדואית בנגב

המחקר המוצג בדוח זה הוא מאמץ ראשוני וייחודי לבדוק את מצבם של ילדים ובני נוער בדואים עם צרכים מיוחדים, למפות את מאפייניהם וצורכיהם המרכזיים ולתרום לפיתוח שירותים הנחוצים להם. זהו חלק ממחקר מקיף על כלל הילדים ובני הנוער הבדואים עד גיל 18 בנגב, הן ביישובי הקבע והן בכפרים הלא-מוכרים, שבוצע על-ידי מאיירס-ג’וינט-מכון ברוקדייל בשנים 2005-2003, בשיתוף פרופ’ עליאן אלקרינאווי מאוניברסיטת בן גוריון ובסיוע שתי”ל והמועצה לכפרים לא-מוכרים בנגב. המחקר המקיף התבסס על ראיונות עם 1,020 אמהות בדואיות על אודות 1,314 ילדים, מהם 388 ילדים עם צרכים מיוחדים.

כתשעה אחוזים מכלל הילדים הבדואים בנגב סובלים מבעיה תפקודית (כגון נכויות פיזיות, חירשות, פיגור) או ממחלה כרונית הדורשת טיפול או מעקב רפואי קבוע. שיעור זה גבוה בהשוואה לשיעורים המקבילים באוכלוסיות הערבית והיהודית בארץ (8.3% ו-7.6% בהתאמה). בכל סוגי הנכויות, השיעורים בקרב ילדים בדואים גבוהים מהשיעורים בקרב הילדים באוכלוסייה היהודית. בולט השיעור הגבוה של הילדים הבדואים עם מחלות הדורשות טיפול רפואי או פרה-רפואי קבוע, יחסית לשיעורים בקרב ילדים ערבים ובקרב ילדים יהודים (4.9, 2.8, 2.1, בהתאמה). כמו-כן, שיעור הילדים עם נכות חושית בקרב הבדואים, כמו גם בקרב הערבים בכלל, גדול למעלה מפי שניים מהשיעור בקרב היהודים (2.0, 2.2, 0.8, בהתאמה).

שיעור הילדים עם צרכים מיוחדים המקבלים שירותים מהמערכת נמוך ברוב התחומים למעט בתחום הרפואי: 10% מקבלים שירותים פרה-רפואיים, 25% מקבלים שירותי חינוך ייחודיים ו-2% מקבלים שירותים פסיכו-סוציאליים. מצב זה מטיל עומס כבד על האמהות של ילדים אלה. אמהות של כ-75% מהילדים מדווחות כי הן חשות עומס כללי כבד עד כבד מאוד כתוצאה מהטיפול.

ליוותה את המחקר ועדת היגוי נרחבת שכללה נציגים מהאוכלוסייה הבדואית שיש להם קשר לנושאי המחקר. הוועדה, מעבר להיותה גוף מקצועי מייעץ ומלווה של המחקר, שימשה מקום מפגש בין רוב האנשים הרלוונטיים לפיתוח שירותים לאוכלוסייה זו (אנשי מפתח ברמה ארצית ומקומית, נותני שירותים ונציגי האוכלוסייה) למען ישתפו פעולה במאמץ לקדם פיתוח של מערך השירותים לילדים בדואים בנגב, תוך התבססות על ממצאי המחקר. ממצאי המחקר אף הופצו בפורומים שונים ומהווים בסיס לנסיונות מתוגברים לפתח שירותים לאוכלוסיה הבדואית. הפצת מידע מן המחקר נעשתה גם באמצעות הצגת נתונים בשנתון הסטטיסטי “ילדים מיוחדים בישראל 2007” של המועצה הלאומית לשלום הילד והמועצה הלאומית לבריאות הילד, המוקדש כולו לילדים עם צרכים מיוחדים.

המחקר מומן בסיוע מיכאל ואנדריאה דוברוף, מסצ’וסטס ארצות הברית, קרן הלן באדר ואשלים.