מצבם של צעירים בישראל בתחומי חיים מרכזיים

בעשורים האחרונים קיימת בעולם התעניינות גוברת והולכת בתקופת המעבר לחיים בוגרים, על רקע שינויים חברתיים רבים ושינויים במבנה שוק העבודה. העניין בפלח אוכלוסיית הצעירים גובר לאחרונה גם בישראל, כאשר קיימת דאגה מיוחדת לצעירים “בסיכון”, שלהם צרכים רבים במיוחד עקב קשייהם האישיים או הרקע המשפחתי והתנאים הסביבתיים שבהם הם חיים.

דוח זה מציג מידע עדכני על צעירים וצעירות בני 29-18 בישראל, בארבעה תחומי חיים שבהם הם עשויים להימצא במצבי סיכון: השכלה, תעסוקה ומיומנויות; רווחה אישית; קיום פיזי (מצב כלכלי), בריאות ומוגנות; השתייכות משפחתית וחברתית. תחומים אלה הוגדרו במסגרת ועדה בין-משרדית ובין-מגזרית לתכנית “יתד” – תכנית לאומית לקידום צעירים וצעירות בני 25-18 במצבי סיכון, והם נשענים על מדדי איכות חיים של ארגון ה-OECD.

הדוח מתבסס על מקורות מידע רבים: סקרי משקי בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; סקרים ארציים ובין-לאומיים; נתונים הנאספים על ידי משרדי הממשלה וגופים רשמיים (ישראליים ובין-לאומיים). המידע נותח כדי לאפיין גברים ונשים, בני האוכלוסייה היהודית והערבית, ובני גילאים שונים. נושאים נבחרים נותחו גם לפי רמת דתיות בקרב הצעירים היהודים.

הממצאים מלמדים על קשיים רבים, אשר לעתים בולטים במיוחד בקרב תת-קבוצות שונות. להלן דוגמאות בתחומים שונים:

  • 28% מהצעירים בני 29-25 סיימו תיכון ללא תעודת בגרות או לא סיימו תיכון. אחוז זה גבוה יותר בקרב הגברים (34%, לעומת הנשים (19%), ובקרב הצעירים הערביים (40%) לעומת הצעירים היהודים (23%).
  • למרות שרמת ההשכלה של הנשים בנות 29-25 גבוהה יותר, הן משתכרות בממוצע פחות, ומצבן הכלכלי פחות טוב.
  • 22% מהצעירים בני 24-18 חיים במשפחות מתחת לקו העוני. אחוז זה גבוה יותר בקרב הצעירים הערבים (43%) לעומת הצעירים היהודים (15%). נוסף על כך, אחוז גבוה יותר מן הצעירים הערבים בני 24-20 אשר עובדים, אינם מרוצים מעבודתם וחשים העדר ביטחון תעסוקתי .
  • 14% מהצעירים בני 24-20 דיווחו על שני קשיים רגשיים לפחות, “תמיד” או “לעתים קרובות”, בשנה האחרונה. לדוגמה: דיכאון, לחץ וקושי להתמודד עם בעיות. אחוז זה עולה ל-18% בקרב בני 29-25.

לצד הקשיים בקרב תת-הקבוצות השונות, יש לציין שישנם כמה אינדיקטורים חיוביים בקרב רוב הצעירים. למשל, הרוב המכריע של הצעירים בני 29-20 דיווחו כי הם מרוצים מן החיים; רוב הצעירים דיווחו שהם נהנים מתמיכה רגשית (בעיקר מהמשפחה); רובם חושבים שבשנים הקרובות חייהם יהיו טובים יותר; אחוז הצעירים הישראלים בני 29-25 שאינם עובדים ואינם לומדים נמוך מן האחוז הממוצע במדינות ה-OECD.

המחקר הוזמן על ידי ג’וינט ישראל-אשלים ומומן בסיועו. הממצאים ישמשו בסיס לכל הגורמים העוסקים בצעירים בישראל לצורך פיתוח מדיניות ותכניות, לרבות לוועדת ההיגוי של תכנית “יתד”